על פי הדיווחים, ישראל עצרה (2.3.2025) את כניסת הסיוע ההומניטרי לעזה. המהלך מעלה את השאלה: האם המצור של ישראל על עזה חוקי? מה אומר על כך החוק הבינלאומי?
מבקרים של ישראל טוענים כי המצור הישראלי על עזה אינו חוקי והגבלת הסיוע מפרה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL). אבל מה אומרים הכלים המשפטיים (למשל אמנות בינלאומיות, תקנות האג, החלטות מועצת הביטחון) בפועל על לוחמת מצור וסיוע הומניטרי?
✦ מצור הוא חוקי על פי החוק הבינלאומי.
לוחמת מצור הייתה אסטרטגיה צבאית מקובלת במשך מאות שנים. אמנת האג (1907) ואמנת ז'נבה (1949), יחד עם המשפט הבינלאומי המנהגי, מסדירים אך אינם אוסרים מצור. מצור מותר כל עוד הוא מכוון למטרות צבאיות ולא נועד להרעיב אזרחים כאמצעי מלחמתי.
ארצות הברית, בריטניה וצרפת מכירות במצור כחוקי, בתנאי שיעמדו בעקרונות ההבחנה (בין אזרחים ללוחמים), המידתיות והזהירות. אמנת סן רמו ומקורות משפטיים צבאיים אחרים מאשרים כי הרעבה אסורה רק כאשר היא משמשת בכוונה כנשק נגד אזרחים—ולא כאשר היא תוצר לוואי של תקיפת כוחות אויב.
✦האם הכוח שעושה את המצור מחוייב לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי?
אמנת ג'נבה הרביעית (סעיף 23) ופרוטוקול נוסף I (סעיף 70) קובעים כללים לסיוע הומניטרי, אך אינם מטילים חובה מוחלטת על כוח מצור לספק סיוע לאזורים המוחזקים בידי האויב. במקום זאת:
מדינה אינה רשאית לשלול שרירותית סיוע של צד שלישי, אך היא רשאית להגביל סיוע מסיבות ביטחוניות לגיטימיות.
משלוחי סיוע דורשים את הסכמת הצדדים לסכסוך (API 70). הסכמה זו אינה יכולה להימנע באופן בלתי סביר, אך היא אינה אוטומטית.
כוח מצור רשאי להציב תנאים כדי למנוע סיוע מלהגיע ללוחמי אויב, כגון פיקוח, בקרת הפצה, ובקרת ביטחון.
✦ מה בדבר הסטת סיוע?
המשפט הבינלאומי מכיר בסיכון של סיוע שיופנה לכוחות האויב. הצלב האדום הבינלאומי ומדריכים צבאיים ממדינות המערב מכירים בכך שאם סיוע הומניטרי מחזק את יכולתו הצבאית של האויב, כוח המצור רשאי לחסום או להגביל את הסיוע.
בעזה, לחמאס יש היסטוריה מתועדת של הסטת סיוע — כולל דלק, מזון ואספקה רפואית — כדי לקיים את לוחמיו. דיווחים מהאו"ם, גורמים אמריקאים וארגונים הומניטריים מאשרים שחמאס השתלט על סיוע שנועד לאזרחים.
בשל כך, ישראל רשאית מבחינה משפטית להטיל מגבלות על הסיוע כדי למנוע את השימוש בו על ידי חמאס. בסעיף 23 של אמנת ג'נבה הרביעית, ניתן למנוע סיוע אם יש "סיבות רציניות" להאמין שהוא ישמש למטרות לא אזרחיות.
✦ תקדימים משפטיים: כיצד מדינות אחרות מטפלות בלוחמת מצור?
במצור על פלוג'ה (2004), מוסול (2016-17), ומאראווי (2017) ננקטו טקטיקות דומות, עם הגבלות הומניטריות בשל חשש שסיוע יגיע לידי המורדים. במקרים אלו:
אזרחים נתבקשו להתפנות, לעיתים בכוח.
משלוחי סיוע הוגבלו או עוכבו בשל חששות צבאיים.
אף גוף משפטי בינלאומי לא פסק שהמצור הזה אינו חוקי—מה שמדגיש את חוסר העקביות של הביקורת כשהדבר נוגע לישראל.
השורה התחתונה: פעולות ישראל עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי.
מצור הוא חוקי תחת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כל עוד הוא מכוון נגד כוחות אויב, ולא נגד אזרחים.
סיוע הומניטרי אינו זכות מוחלטת — יש לאזן אותו עם שיקולי ביטחון, במיוחד מול ארגון טרור כמו חמאס.
סיוע הומניטרי מצדיק הגבלות ישראליות, כפי שאושר על ידי אמנת ז'נבה והחוק הבינלאומי המקובל.
אלה המאשימים את ישראל בהפרת החוק הבינלאומי מתעלמים מהמסגרת המשפטית האמיתית של מצור. אם המצור של ישראל היה בלתי חוקי, היה הדבר נכון גם לעשרות מקרי מצור אחרים בלחימה המודרנית. היישום הסלקטיבי של החוק מרמז על הטייה פוליטית, לא על שינוי בנורמות המשפטיות.
אפשר למצוא הרחבה בנושא במאמרו של עו"ד של"ו ב- San Diego Journal of International Law https://bit.ly/3QIKZCG
