בדצמבר 2023 , מדינת ישראל נתפסה לא מוכנה כשדרום אפריקה הגישה תביעה נגדה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ה־ ICJ ) בגין הפרות ישראליות לכאורה של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם (להלן: האמנה נגד השמדת עם) במהלך המלחמה נגד חמאס. כשישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1950 , איש לא העלה על דעתו שהיא תהפוך לכלי נשק פוליטי בידיו של ארגון טרור נגד הקורבן למתקפה של רצח עם.
אף על פי כן, האירוע לא היה צריך להפתיע בכירים ישראליים. כבר במאי 2011 אבו מאזן הודיע מעל דפי עיתון
הניו-יורק טיימס שבכוונתו להשיג הכרה רחבה יותר במדינה פלסטינית כחלק מקמפיין נרחב של לוחמה דיפלומטית וכלכלית נגד המדינה היהודית, קמפיין שיכלול לוחמה משפטית ב־ 1.ICJ מאז, הפלסטינים הספיקו להכריז על הצטרפות לסמכות השיפוט של ה־ ICJ בתור מדינת פלסטין ולהגיש תביעה, שעודנה תלויה ועומדת, נגד ארצותהברית בדרישה שתעביר את שגרירותה מירושלים. 2 הם גם דחפו את העצרת הכללית של האו"ם לבקש חוות דעת מייעצת מה־ ICJ בעניין הטענות לשטחי יהודה, שומרון, ירושלים ועזה, ולאחרונה ה־ ICJ גם התרצה, והכחיש כל זכות ריבונית של ישראל על השטחים האלה, כשבית הדין דורש את הגירוש המיידי של כל התושבים היהודים ומוחק כל קשר היסטורי בין העם היהודי לארץ אבותיו. 3 ההחלטה של חמאס להצטרף ללוחמה המשפטית נגד ישראל על ידי שיתוף פעולה עם דרום אפריקה ב־ ICJ , בשימוש שהיא עושה באמנה נגד השמדת עם ככלי נשק נגד ישראל היא המשך לוגי פשוט של שלוש מגמות ארוכי טווח: ההטיה האנטי-ישראלית רבת השנים של ה־ ICJ , אימוץ הלוחמה המשפטית מצד הפלסטינים, והשימוש שעושה ה־ ICJ באמנה
נגד השמדת עם כדי להרחיב את תחום סמכותו לכל סכסוך פוליטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת.
המגמות האלה דורשות מישראל לשקול מחדש בדחיפות את יחסיה עם ה־ .ICJ. להמשך הנייר>>
