תמצית:
המבקשים, כולם חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגיות, מבקשים מבית הדין הנכבד שלא לאשר את התובענה כייצוגית, ושלא לפגוע ביכולתם להתפרנס בכבוד באופן חופשי ועצמאי.
טרם הדיון המשפטי נציע תשתית קצרה אודות הטכנולוגיה השיתופית. טכנולוגיה זו עומדת במוקד התובענה בהיותה האמצעי שמאפשר את התקשרות הצדדים זה עם זה. נבקש להראות שלאופי הטכנולוגיה, תכליתה ומרכיביה ישנן השלכות הנוגעות גם למבחני הפסיקה בנוגע להתקיימות יחסי עבודה בין הצדדים. נציע כי החלת דיני העבודה צריכה להיעשות בזהירות המתאימה באופן שתשמור על זכויות העובד אך לא תפגע בהתפתחות הטכנולוגית החדשה ולתועלות הרבות שהיא מביאה בכנפיה.
לגופו של עניין נראה כי הבקשה לאישור התובענה כייצוגית אינה עומדת בתנאים החוק והפסיקה לשם אישורה. בכלל זה יראו המבקשים כי:

1. לא ניתן לראות בשליחים השונים קבוצה אחידה – כלל ראשוני ובסיסי בתובענות ייצוגיות הוא שהתובע יראה כי שאר חברי הקבוצה נפגעו באופן דומה. תנאי זה אינו מתקיים בענייננו. השליחים, העסקים בהם הם מחזיקים ושבמסגרתם הם מבצעים את השליחויות, היקף הפעילות שלהן ואופי השימוש שלהם ביישומון המשיבה משתנים משליח לשליח. אף בחינת מעמד השליחים לאור השאלות המשותפות שהציג התובע תגלה כי אין מדובר בקבוצה אלא באוסף אקלקטי של משתמשים שונים. בחינת חברי הקבוצה תחייב את בית הדין לבחון כל חבר בנפרד או לחלוטין לחלקם לתתי-תתי-קבוצות באופן שיסרבל את ההליך ויאיין את הגיון ניהולה כתובענה ייצוגית.
2. עניינם של חברי הקבוצה לא יוכל להתנהל בדרך הולמת או בתום לב – די בבקשת הצטרפות זו כדי להוכיח שהתובע נמצא בניגוד עניינים ואינו יכול לייצג מהימנה את האינטרסים השונים של חברי הקבוצה המנוגדים לאינטרס שלו עצמו. ייתרה מזאת, גם החרגת המבקשים עצמם מתוך חברי הקבוצה אין בה כדי לרפא את הפגם האמור שכן הכרעה בתובענה זו על פי בקשת הנתבע צפויה להשליך על התנהלותה העתידית של המשיבה ולפגוע בעסקיהם ויכולת השתכרותם של המבקשים. המבקשים אינם מטילים ספק בתום ליבו של התובע בעת שהגיש את התובענה. אולם כעת, משנתברר לתובע כי חברי הקבוצה מתנגדים לניהול התובענה כייצוגית, המשך ניהולה ככזאת יהיה נגוע בחוסר תום לב מוחלט.
3. סיכויי התביעה נמוכים – בחינה ראשונית של סיכויי התובע להוכיח את קיומם של יחסי העבודה בין חברי הקבוצה ובין המשיבה מלמדת כי אלו נמוכים ביותר. לא ניתן לראות במבקשים כבמי שהשתלבו במפעלה של המשיבה. בנוסף לכך, בחינת עסקיהם של חלק ניכר מחברי הקבוצה (והמבקשים כולם) לפי כללי הפסיקה מלמדת כי מדובר בבעלי עסקים עצמאיים. אף מבחני הפסיקה הנוספים (המפורטים בגוף עיקרי הטיעון) מוכיחים שלא ניתן לראות במערכת היחסים שבין השליחים והמשיבה יחסי עובד-מעביד.