ב-11 במרץ 2014 התקבל בכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שבו הוגבל מספר השרים בממשלה ל-19. בדברי ההסבר לתיקון (המכונה גם תיקון הגברת המשילות) צוין כי לממשלה גדולה מדי יש חסרונות, ובהם קשיים בתפקוד ובקבלת החלטות של הרשות המבצעת, צמצום יתר של
מספר חברי הכנסת הנושאים בעבודת החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה וכן בזבוז כספים ופגיעה באמון הציבור ברשות המבצעת.
עם זאת, בשל קשיים פוליטיים והעדפת הטווח הקצר, בשנת 2015 הועברה הוראת שעה, המתירה באופן "חד-פעמי" לחרוג ממגבלת חוק היסוד. לאחר הבחירות באפריל 2019 קודמה הוראת שעה דומה, שמטרתה הייתה להתעלם שוב, באופן "חד-פעמי" מהמגבלה בחוק היסוד. אולם, בסופו של דבר פוזרה הכנסת והוחלט על בחירות חדשות, כך שחקיקת הוראת השעה לא הושלמה.
בימים אלו מתנהל בישראל מאבק במגפת הקורונה, הגורמת לנזקים כבדים, הן במישור בריאות הציבור והן בהשפעות הכלכליות של הסגרים, אובדן ההכנסות והעלות של הבדיקות והטיפולים הרפואיים. על רקע המשבר, התרחשו נפילות דרמטיות בשוקי ההון וחלק ניכר מחסכונות הציבור נמחק. מקומות עבודה רבים אבדו וענפים אחדים במשק התכווצו בעשרות אחוזים ויתקשו לחזור להיקפם הקודם. מספר המובטלים מזנק. הנפילה בפעילות הכלכלית במשק תגרום לירידה חדה בהכנסות הממשלה ממסים. במקביל, הוצאות הממשלה גדלות כתוצאה מהעלות הנוספת המושתת על מערכת הבריאות, מהצורך לסייע למגזרים שונים במשק שנפגעו במיוחד מהמשבר, ומהגידול הבלתי-נמנע בהוצאות הרווחה (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, ועוד). כלומר, הגירעון התקציבי – הפער בין הוצאות הממשלה להכנסות שלה – יגדל מאד. ייווצר הכרח לקצץ במהלך השנים הקרובות בהיקף השירותים הממשלתיים לאזרחים (חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון, וכו') וכנראה גם יועלו שיעורי המס. כמעט כל אזרחי ישראל ירגישו היטב, במישור האישי, את ההשפעות הכלכליות החריפות של משבר הקורונה.
במקביל לטיפול במשבר הקורונה, מתמודדת ישראל בימים אלו עם הניסיון להקים ממשלה חדשה, בעקבות הבחירות שנערכו בתחילת מרץ 2020. מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על גנץ, אך קיים סיכוי סביר שבסופו של דבר הממשלה תורכב על-ידי נתניהו, ויתכן מאד ששניהם יקימו יחד ממשלה משותפת – "ממשלת חירום".
יש לי בקשה קטנה, אותה אני רוצה להפנות לח"כ בני גנץ ולראש הממשלה בנימין נתניהו: אל תשנו את חוק יסוד הממשלה פעם נוספת. הוא טוב, נכון וראוי. אין שום הצדקה מתקבלת על הדעת בתקופה קשה זו לממשלה עם יותר מ-19 שרים. ממשלה גדולה יותר הינה מסורבלת, משיתה עלות מיותרת לחלוטין על הציבור בישראל, וגם מספקת שירות פחות טוב לאזרחים. כמו כן, היא מחלישה את המשילות, ואינה מאפשרת ניצול יתרונות לגודל וממשקים טבעיים בין תחומי אחריות. יש פחות פיקוח פרלמנטרי על עבודת הממשלה, וכתוצאה מכך גם יותר חקיקה פרטית מיותרת וחסרת תכלית.
מספר רב של משרדים ושל שרים מחייב גם הרבה לשכות שר ולשכות מנכ"ל, הרבה מזכירות, הרבה יועצי תקשורת, הרבה נהגים, הרבה אנשי ביטחון – הרבה עלויות מיותרות המושתות על הציבור בישראל. זהו גם שימוש לא מושכל ולא יעיל בכישוריהם ובזמנם של אנשים מצוינים, שיכלו לתרום רבות למשק ולכלל הציבור אילו היו מועסקים במקום עבודה אחר.
האם ניתן לחלק את תחומי האחריות של משרדי הממשלה ל-19 משרדים בלבד, כולל משרד ראש הממשלה? ועדות שונות, אשר בחנו בעבר את הגודל האופטימלי של הממשלה והמבנה הרצוי של משרדיה, המליצו על כך שמספר המשרדים יהיה אף פחות מ-19. במדינות אירופאיות רבות, ביניהן שוויץ, שוודיה, הולנד, פינלנד ואוסטריה, ישנם פחות מ-15 שרים.
ההצעה העדיפה ביותר בעיניי היא רשימת המשרדים הבאה: ראש הממשלה, אוצר, ביטחון, חוץ, פנים, משפטים וביטחון פנים, בריאות, דיור ותחבורה (כולל רמ"י ומינהל התכנון), הגנת הסביבה, אנרגיה ומים, כלכלה (כולל תיירות, מדע, תקשורת, חקלאות, עבודה), חינוך, תרבות וספורט, ומשרד לענייני רווחה (כולל קליטה, אזרחים ותיקים, ושוויון חברתי). דתות – יסופח לפנים, או לתרבות וספורט, או לראש הממשלה; בטיחות בדרכים – יסופח לדיור ותחבורה או למשפטים וביטחון פנים; פריפריה, נגב וגליל – יסופח לפנים או לכלכלה (או יחולק ביניהם); נושאים אסטרטגיים, ירושלים ומורשת, שיתוף פעולה אזורי, ענייני מודיעין – יחולקו בין חוץ, ביטחון, ראש הממשלה. בסך הכל 14 משרדים (כולל משרד ראש הממשלה). אפשר למנות 5 שרים נוספים לתפקידים מיוחדים (ללא משרד משלהם), או לתפקיד של שר שני באחד מ-14 המשרדים (הסדר שקיים בחלק מהמדינות האירופאיות). אפשר גם להסתפק ב-14 שרים (לא חייבים להגיע למגבלה של 19).
ח"כ גנץ וראש הממשלה נתניהו, האם בימים מטורפים אלו, של מאבק בנזקי נגיף הקורונה, תשכילו להתעלות על השיקול הפוליטי קצר-הטווח? האם תדאגו להקל קצת את העומס הכלכלי המוטל על הציבור הרחב? האם תצליחו להרכיב ממשלה קטנה יותר ויעילה יותר? אני מאד מקווה שכן. כדאי כמובן שתזכרו כי ממשלה קטנה יותר תפחית את הסיכוי להידבקות מנגיף הקורונה (ומכל נגיף אחר) של היושבים סביב שולחן הממשלה.
