בעקבות הדיון בבג"ץ על תיקון חוק יסוד השפיטה בקשר לעילת הסבירות (בג"ץ 5658/23).
במשפט אחד:
מגילת העצמאות היא מסמך מכונן בתולדותיו של העם היהודי ומדינת ישראל, בעלת חשיבות היסטורית עצומה, המבטאת את חזון העם ואת ה"אני מאמין" שלו. אבל כבר ב־1948 בג"ץ הבהיר שאין לה תוקף של חוק, והיא איננה חוקה המגבילה את הפרלמנט. עד לאחרונה ממש, שלוש הרשויות הסכימו בסוגיה ברורה זו.
2.מה ניתן ללמוד מקנדה על שימוש שיפוטי בעקרונות לא-כתובים?
החלטה מעניינת של בית המשפט העליון הקנדי מ-2021 רלוונטית מאוד לשיח בישראל: מהו היחס בין "לשון החוקה" לבין "רוח החוקה" והאם בית המשפט מוסמך לפסול חוקים לפי עקרונות חוקתיים לא-כתובים?
במשפט אחד:
בפסק דין בבית המשפט העליון בקנדה נקבע כי בית המשפט מזהה את "המבנה הבסיסי" של החוקה לפי לשונה הכתוב, ולא לפי עקרונות אמורפיים שאינם כתובים. הסתמכות על עקרונות לא כתובים לביקורת חקיקה חותרת תחת הרעיון של כינון חוקה.
