fbpx
התאמת העדפות ההסכמה בשימוש

אנו עושים שימוש בקוקיז כדי לעזור לכם לנווט ביעילות באתר ולבצע פעולות מסוימות. תוכלו למצוא מידע מפורט בנוגע לקוקיז שבשימוש תחת כל קטגוריה של הסכמה למטה.

קוקיז שסווגו כהכרחיות נשמרות בדפדפן שלכם. השימוש בהן הכרחי כדי לאפשר פונקציונליות בסיסית באתר.... 

תמיד פעיל

Necessary cookies are required to enable the basic features of this site, such as providing secure log-in or adjusting your consent preferences. These cookies do not store any personally identifiable data.

אין קוקיז להצגה

Functional cookies help perform certain functionalities like sharing the content of the website on social media platforms, collecting feedback, and other third-party features.

אין קוקיז להצגה

Analytical cookies are used to understand how visitors interact with the website. These cookies help provide information on metrics such as the number of visitors, bounce rate, traffic source, etc.

אין קוקיז להצגה

Performance cookies are used to understand and analyze the key performance indexes of the website which helps in delivering a better user experience for the visitors.

אין קוקיז להצגה

Advertisement cookies are used to provide visitors with customized advertisements based on the pages you visited previously and to analyze the effectiveness of the ad campaigns.

אין קוקיז להצגה

Search
Close this search box.

בעקבות בג"ץ החינוך המיוחד

במשפט אחד: בית המשפט העליון ביטל את מדיניות משרד החינוך לפיה ימי הלימודים בחינוך המיוחד יקוצרו בשל מחסור בצוותים חינוכיים. גם אם להחלטה יש השלכות קשות, המשמעויות של התערבות בית המשפט העליון בסוגיה מורכבת של מדיניות ציבורית עלולות להיות גרועות בהרבה. בעשורים האחרונים התקבע נוהל במשרד החינוך (שנקבע במספר חוזרי מנכ"ל) כי בתי הספר לילדים על הרצף האוטיסטי יפעילו כל השבוע יום חינוך ארוך – עד השעה 16:45, זאת כדי להקל על משפחות הילדים בטיפול בהם. אלו מסגרות בהן מספר התלמידים בכיתה קטן במיוחד ומספר אנשי הצוות גדול מהרגיל, בשל צורכי הטיפול בילדים. בשנים האחרונות מספר הילדים בכיתות אלה באופן אסטרונומי – למעלה מ-5,600 ילדים רק בשנה האחרונה. הגידול האדיר במספר הילדים תרם רבות לקושי בגיוס אנשי צוות, ויצר אתגר של ממש למשרד החינוך. בשל הקושי באיוש התקנים, הוחלט בשנה החולפת (תשפ"ג) כי במקומות בהם אין מספיק אנשי צוות – יקוצר יום הלימודים. לקראת שנת הלימודים הקרובה (תשפ"ד), ועם החרפה נוספת במצב, הוחלט להחיל את קיצור יום הלימודים על כלל בתי הספר לילדים על הרצף האוטיסטי – כך שבכל הארץ אלו יסתיים יום הלימודים בשעה 16:00 -45 דקות מוקדם. נגד ההחלטה הוגשו עתירות, והעניין הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. בית המשפט קיבל את העתירות וביטל את הנחיית מנכ"ל משרד החינוך במספר נימוקים. ראשית, נקבע שעל משרד החינוך אמנם לא חלה החובה להתייעץ עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אך היה ראוי שיעשה זאת, והעובדה שלא עשה זאת – מהווה פגם משמעותי. שנית, ההחלטה פורסמה רק בחודש יוני, פחות משלושה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים – ולא הותירה להורי הילדים מספיק זמן היערכות. שלישית, מתגובת המדינה התברר כי עיקר המחסור הוא במחוזות המרכז, תל-אביב והדרום, בעוד שבמקומות אחרים בארץ החוסר קטן יותר או לא קיים. כלומר, החלטת משרד החינוך יוצרת "השוואה כלפי מטה" – Leveling Down, כולם יקבלו פחות כי לחלק יש בעיה. החלטה מעין זו מהווה פגיעה בשוויון, כאשר היא פוגעת בחלק מהתלמידים שלא לצורך. ולבסוף נקבע שהגורם המוסמך לקבל את ההחלטה על קיצור יום הלימודים הוא שר החינוך, אך מי שקיבל אותה בפועל הוא מנכ"ל המשרד.  בשל כלל הפגמים האמורים, התקבלו העתירות, ובוטלה הנחיית מנכ"ל משרד החינוך. פסק הדין זכה לשבחים גם מראש האופוזיציה וגם מחברי כנסת מהקואליציה, אבל הוא דוגמה טובה לבעייתיות הקיימת בהתערבות של בית המשפט העליון בשאלות מדיניות מורכבות, בהן לכל בחירה יש עלויות וקשיים משלה. אין ספק בדבר החשיבות של של השעות הנוספות לתלמידי החינוך המיוחד, אבל הסיבה שמשרד החינוך קיבל את ההחלטה הכואבת היא מחסור קשה בכוח אדם, ופסיקת בג"ץ לא תצליח לייצר מורות, גננות וסייעות יש מאין. בית המשפט העליון דרש ממשרד החינוך למצוא פתרונות "מחוץ לקופסה", ואף הציע הצעות שונות, אבל כמובן שלא בחן את יישימות ההצעות, או את עלותם האלטרנטיבית של כל אחד מה"פתרונות". קל גם לטעון שאין צורך "להעניש" איזורים בארץ בהם אין מחסור באנשי צוות בגלל המחסור באנשי צוות באיזורים אחרים. אבל השלטון המקומי, שאחראי גם הוא על תפעול המסגרות וההסעות אליהן, טוען שיצירת שעות סיום שונות תקשה בארגון הסעות לילדים, ובהעברת צוותים ממקום למקום. האם איסור על קביעת החלטה רוחבית יסייע לתלמידים, או רק יפגע בהם? את זה בית המשפט לא בחן. ובמילים אחרות: בית המשפט העליון קיבל את ההחלטה במקום משרד החינוך, אבל לא הוא זה שיישא באחריות לתוצאות. את מחירי פסק הדין נדע כנראה רק בחלוף השנים, אבל את השבחים קוטף בית המשפט העליון כיום. כותב – ישי ריבלין

I removed from here a Loop Grid called  Type Posts and Template called Elementor  Loop Writer – small template.

Advanced query options: dynamic related posts

פורום קהלת

תוכן נוסף

More

תפריט נגישות