במשרד החקלאות, המהפך מאלון שוסטר לעודד פורר לא היה יכול להיות ברור יותר. שר האוצר ושר החקלאות הכריזו השבוע על רפורמה נרחבת בענף החקלאות, כזו שאם תיושם תשנה את חוקי המשחק בתחום. שוסטר, בן להתיישבות העובדת, היה באופן מובהק שר החקלאים (כפי ששרים רבים נוטים לעשות בתחום משרדם). פורר, כך נראה, מעדיף להיות שר החקלאות, כזה שחושב גם על מי שצורך את תוצרתה ולא רק על החקלאים שמגדלים אותה.
התוכנית מדברת על הפחתת מכסים רוחבית בעבור כלל הפירות והירקות, לפי מתווה הדרגתי. באופן מיידי יופחת המכס על רשימה של מוצרים חקלאיים ובהם אבוקדו, שום, אננס, ארטישוק, שעועית, ואפילו ביצים. אפשר יהיה לייבא למדינת ישראל ביצים ללא מכס, והמשמעות המעשית היא סוף למשטר התכנון ומכסות הייצור של ענף ההטלה. חלק מהרפורמה ייושם באמצעות צווים לביטול מכסים ששר האוצר יוציא באופן מיידי, וחלקה יחכה לחוק ההסדרים ולתקציב. בהמשך יופחתו בצורה הדרגתית מכסים על פירות וירקות נוספים, וכלל המהלך יתפרס על פני כחמש שנים עד להשלמתו המלאה.
הארגונים שמייצגים את החקלאים הגיבו בהיסטריה רבתי. אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר כי "מדובר במהלך שישמיד את החקלאות הישראלית", לא פחות. מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות בישראל, הגדיר את הכוונה לבטל את חוק הגליל, שנותן עדיפות בקבלת מכסות ביצים ללולנים בגליל "ניסיון לפורר ולרסק את יישובי הצפון", וקבע כי "את מה שחיזבאללה מנסה לעשות שנים רבות, עושה ליברמן באבחת סכין". מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל התריע כי "תוכנית משרד האוצר לרפורמה בחקלאות עתידה להמיט חורבן על ענף החקלאות בישראל, שתיכחד לחלוטין באם רפורמה זו תאושר". ראשי המועצות האזוריות אף הכריזו על שביתת אזהרה ביום ראשון הקרוב.
מהתגובות החריפות מצטיירת תמונה של ניסיון לפגיעה מסיבית בחקלאות הישראלית, אבל למעשה התוכנית כוללת תמיכה משמעותית בה, בהיקף של כ־3 מיליארד שקלים. בין התקציבים שיגיעו לחקלאים: 420 מיליון שקלים בתמיכה ישירה, כלומר כסף שייכנס לחשבון הבנק של כל חקלאי בעבור כל דונם מעובד; תמיכה ייעודית בענף ההטלה, בסך של 8 אגורות לביצה עד 500,000 ביצים (כלומר עד 40 אלף שקלים בשנה לכל בעל מכסה), עם עדיפות לחקלאים בגליל כדי לחזק את הפריפריה; השקעה של יותר מ־2 מיליארד שקלים בעבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות; השקעה במחקר ופיתוח בחקלאות בהיקף של 600 מיליון שקלים ועוד. חלק מנציגי החקלאים טוענים שהתמיכות הישירות במסגרת הרפורמה אינן די גבוהות, אבל ללא ספק מדובר בסכומים נכבדים.
אז מדוע החקלאים מציירים מהלך שעומד להעביר לכיסם מיליארדי שקלים, כפגיעה קשה בהם? משום שהוא מזיז להם את הגבינה. כמו רבות ממדינות העולם, גם מדינת ישראל תומכת בחקלאות המקומית, אבל היא עושה זאת בדרך מעוותת. כדי להגן על חקלאי המגדל אבוקדו למשל, היא מטילה מכס על יבוא אבוקדו לישראל ומגבילה את מספר המדינות שאפשר לייבא מהן אבוקדו. כך חקלאי האבוקדו מקבלים מחיר גבוה בתמורה לתוצרתם, פשוט כי אין להם תחרות. הנפגעים הם כמובן הצרכנים הישראלים, שמקבלים אבוקדו במחיר גבוה ובמגוון נמוך, ולא תמיד מצליחים למצוא אותו על המדף. המכסים הללו נעים בין תוספת של חצי שקל ועד לתוספת של 20 שקלים לקילו, ועשויים להעלות את המחיר לצרכן בעשרות ומאות אחוזים.
הצורך בשינוי ברור: מחירי הפירות והירקות הפכו לגבוהים מדי. מחירי הירקות עלו בעשור האחרון ב־80 אחוזים, ומחירי הפירות עלו ביותר מ־100 אחוזים. לשם השוואה, עליית המחירים הכללית באותה תקופה (מדד המחירים בלי פירות וירקות) הגיעה ל־21 אחוזים, ומחירי הדיור עלו ב־67 אחוזים. התייקרות התוצרת החקלאית משפיעה על כל הישראלים, ובעיקר על השכבות החלשות. היא משפיעה גם על הבריאות של כולנו: צריכת הפירות והירקות ירדה בתקופה הזו ב־20 אחוזים, תוצאה ישירה של עליית המחירים. במשרד האוצר מעריכים כי התוכנית תביא לחיסכון של 2.7 מיליארד שקלים בשנה, שהם כ־840 שקלים למשפחה. הורדת המכס על ביצים לבדה צפויה להוזיל את מחירן לצרכן בכ־25 אחוזים.
פרטי התוכנית טרם פורסמו במלואם, והם בוודאי יעברו עוד שינויים במהלך המשא ומתן לקראת התקציב וחוק ההסדרים, אבל היא כוללת גם צמצום של הרגולציה ליבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופית. ההגנות על ענף החקלאות אינן מתמצות במכסים, אלא גם ברגולציה שמונעת יבוא באמצעות אגף הגנת הצומח במשרד החקלאות. כדי למנוע חדירת מזיקים זרים לישראל, מי שמעוניין לייבא פירות וירקות ממדינות מסוימות זקוק לרישיון מהאגף. אבל הרישיונות הללו מוענקים במשורה, ותהליך קבלת רישיון חדש נמשך שנים ארוכות, מה שהופך את האגף לחסם מרכזי מפני יבוא. הרגולציה הזאת היא אחת הסיבות המרכזיות להיקף הנמוך של יבוא פירות וירקות, ולמחיר הגבוה שלהם. על פי המשרד, צמצום הרגולציה הזאת יביא להגדלה משמעותית של מגוון התוצרת המגיעה לישראל, כך שאפשר יהיה לאכול בארץ הקודש משמשים ואפרסקים לאורך כל השנה ולא רק בקיץ. אולי נזכה גם לראות פירות אקזוטיים שאנחנו מכירים בעיקר מן הנכר, כמו פירות יער ודוריאן.
בניגוד לנבואות הזעם, הרפורמה לא תפגע בחקלאות ולא תחסל אותה, היא פשוט תדרוש ממנה להשתפר. כבר כיום יש בישראל ענפי חקלאות מצליחים ורווחיים מאוד, שלא רק שאינם חוששים מיבוא שיתחרה בהם, אלא אפילו מייצאים החוצה תוצרת מעולה שיכולה להתחרות בשווקים אירופיים. ישראל מצליחה לגדל תוצרת חקלאית במדבר בזכות פיתוחים טכנולוגיים־חקלאיים, ורבים עולים לרגל כדי ללמוד ממנה כיצד לעשות זאת. החקלאות הישראלית תצטרך להתאים את עצמה, להתחרות ולהשתפר. ענפים מסוימים יתפתחו ויתרחבו ואחרים יצטמצמו. אם אין יתרון בגידול אננס בישראל עדיף לייבא אותו ולגדל תמרים ושקדים. במדינה שהצליחה להמציא את עגבניות השרי ולגדל פלפלים במדבר, זו לא אמורה להיות בעיה.
