מאז הטבח של חמאס באזרחים ישראלים בשביעי באוקטובר, יהודים ברחבי העולם עומדים מול גל תקדימי של אנטישמיות ואלימות.
בקנדה, בקבוקי תבערה הושלכו על בתי כנסת ויריות נורו על בתי ספר. ברשת מופצות רשימות של עסקים בבעלות יהודית הנמצאים במונטריאול וטורונטו, ובעקבותיהן קריאות לחרם, לוונדליזם ולאיום. התנועה האנטי-ציונית מתחזקת ככל שתומכיה מפגינים את כוחם באופן גלוי.
ציונות היא האמונה בקיומה של מדינה יהודית במולדתם ההיסטורית של היהודים, בעוד התנועה האנטי-ציונות היא תנועה שתומכת בהשמדתה של מדינת ישראל. כדי לסבר את אזנו של הקהל המערבי, היא מתעטפת באצטלה של צדק חברתי וזכויות אדם, ומציגה את ישראל במצג שווא כמדינה קולוניאלית מדכאת.
אלא שאירועי השביעי באוקטובר מדגימים מהי המציאות של יישום האנטי-ציונות בפועל: טבח של 1,200 ישראלים תוך כדי אונס ברוטלי, קטיעת איברים ועינויים, כמו גם חטיפה של למעלה ממאתיים גברים, נשים וילדים לעזה. קריאות לפירוקה של ישראל מיתרגמות במציאות לחיסול אלים של אזרחיה.
אף על פי כן, החששות של יהודים מהתנועה האנטי-ציונית נדחים כלאחר יד במנטרה המזלזלת: "אנטי-ציונות אינה אנטישמיות". האמירה מתקבלת כאמת ללא עוררין בעולם האקדמיה, התקשורת ופעילי זכויות האדם שהוא פרוגרסיבי ברובו. אולם, לאור קיתונות השנאה הניחתות על יהודים ברחבי העולם מאז אוקטובר, קשה להעלות על הדעת תנועה אנטישמית יותר.
הזוועות שביצעו אנשי חמאס היו מונעות משנאה מושרשת של יהודים, שנאה שמתוחזקת על ידי המנהיגים שלהם. בקיץ שחלף, איש הדת חוסיין קאסם הופיע בתחנת הטלוויזיה הרשמית של חמאס ואמר, "היהודים אינם האויבים של הפלסטינים לבדם – הם האויבים של האנושות כולה… מדוע שלא נבעיר את האדמה תחת רגלי היהודים?"
בדרשה רווית שנאה אחרת במסגד בעזה באפריל של השנה הנוכחית, בכיר החמאס שייח חמד אל-רגב התפלל: "הוי אללה, הבא כיליון על היהודים.. הוי אללה, תן לנו להגיע לצוואריהם של היהודים". בקנדה, מפיצי שנאה כדוגמת אימאם עדיל צ'רקוי מהדהדים קריאות אלה לרצח עם של יהודים ברחובות מונטריאול כשהם קוראים להשמדת "התוקפים הציוניים". אלה פניה האמיתיות של התנועה האנטי ציונית.
אחרי הטבח של השביעי באוקטובר, הצהלה הראשונית של האנטי-ציוניים וקריאות ההלל שלהם "לשהידים שלנו" פינו את מקומם במהירות להכחשת פשעי המלחמה של חמאס, למרות שפעילי הטרור עצמם ווידאו שזהו אחד ממעשי הטבח המתועדים ביותר בהיסטוריה. אם חמאס היו רוצחים עשרת אלפים או מאה אלף יהודים בשביעי באוקטובר, התגובה האנטי-ציונית הייתה זהה.
ברחבי העולם, יהודים שאינם מוכנים לקבל רצח של יהודים בשוויון נפש סופגים אלימות פיזית ומילולית. באוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, סטודנטים יהודיים שעמדו בסולידריות עם חטופים ישראליים עוררו את זעמו של המון עוין. פרופסור באוניברסיטת מונטריאול לכד בשפת רחוב את האנטישמיות שעל פי רוב מתעטפת בז'רגון אקדמי, כשהוא צעק על סטודנטית: "תחזרי לפולין, שרמוטה".
זוהי דרך הפעולה האנטישמית של התנועה האנטי ציונית: לרצוח יהודים, לחגוג את הרצח, להכחיש שהיה רצח, להשמיץ את ההגנה העצמית היהודית ולנקום ביהודים שמסרבים להישאר פסיביים.
תלמידי היסטוריה לא יופתעו מקמפיין הנקמה ביהודי קנדה של תומכי החמאס ובעלי בריתם, האידיוטים השימושיים. הסתה אנטי-ציונית הובילה בעבר להשמדתן של קהילות יהודיות ברחבי העולם הסובייטי, כמו גם בעולם הערבי והמוסלמי.
בעקבות מלחמת ששת הימים הקהילה היהודית הזעירה בפולין ששרדה את השואה הואשמה בבגידה ציונית והיהודים הוכפשו כבוגדים ציוניים. היהודים טוהרו מעמדות השפעה ועשרות אלפי יהודים פולנים היגרו מפולין בשנים 1967 עד 1970 כתוצאה מכך.
באופן דומה, יהודים בארצות ערב ואסלם התמודדו עם גלים של רדיפה, התנכלות ואפליה בתואנה של קשר לישראל. אנטישמיות אנטי-ציונית הפכה את חיי היהודים לבלתי נסבלים בארצות אלה, ולמעלה מ-95% מהיהודים ברחו לישראל, צפון אמריקה או אירופה. הדינמיקה הזו מתרחשת כעת גם בקנדה.
כדי להגן על אזרחי קנדה היהודיים, על הממשלה של קנדה לנקוט בצעדים אולי לא פופולריים, אך חיוניים מבחינה מוסרית. ראשית, על מדינת קנדה לעמוד ללא כחל ושרק לצד ישראל במלחמתה נגד חמאס וארגוני טרור איסלמיים אחרים. שנית, עליה להכיר בכך שאנטי-ציונות היא באופן חד וחלק אנטישמיות, ולא לתת לה דריסת רגל בחיים הציבוריים בקנדה. פירושו של דבר הוא שעל האוניברסיטאות מוטלת החובה להגן על זכויותיהם של הסטודנטים היהודיים להזדהות עם ישראל בעוד הן מפרקות ארגוני סטודנטים המפארים מעשי טרור באופן מפורש, פוגעים ביהודים ומדירים אותם.
יש להבין את הקריאות לאלימות כלפי "ציונים" או לפירוקה של מדינת ישראל ("מהנהר עד הים") בהקשר הנכון ולהכיר בהן כהסתה פומבית לשנאה תחת החוק הפלילי. אם הם מסיתים נגד יהודים, יש לשלול מארגונים מעמד של ארגון צדקה ולגרש אזרחים זרים, גם אם ההסתה נעשית תחת מסווה של מילים מכובסות כמו ציונות וישראל.
על אזרחי קנדה ההגונים לדרוש מהממשלה הקנדית למצוא את עוז הרוח להילחם באנטישמיות, גם כשהיא מסתתרת תחת אצטלת האנטי-ציונות.
פורסם באנגלית בעיתון הנשיונל פוסט
