לשאר התרשימים וניתוח המצגת לחצו כאן  ביום שלישי בשבוע הבא יכריע בית המשפט העליון בעתיד שילוב החרדים במשק ובחברה. בעתירה שהגיש פורום קהלת לפני למעלה משנה עתר הפורום נגד החלטת המל"ג לפיה לימודים בהפרדה בהשכלה גבוהה יותרו רק לחרדים מזן מסויים. מי שלמדו במוסדות חרדים גם בתיכון – כן; חוזרות בתשובה, חב"דניקיות חרד"ליות – לא. בנוסף קבעה המל"ג כי מעתה לא יהיה ניתן ללמוד לתואר שני בהפרדה כלל. מנגד עתרה קבוצת אקדמאים במטרה לאסור כליל את ההפרדה בלימודים בהשכלה גבוהה. ביום שלישי השבוע קיים 'פורום קהלת' כנס שבו עסק בנושא שילובה של החברה החרדית בהשכלה ובתעסוקה. בכנס השתתפו דוברים מרקעים שונים וזוויות שונות: חוקרי חברה, כלכלה ומשפט, אנשי ממשל וחברה, ובעלי ניסיון יישומי בתחום העסקת חרדים. אהוד פראוור, לשעבר סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, ומ"מ נציב שירות המדינה אמר כי יש חשיבות רבה לגיוון בשוק התעסוקה בישראל המאפשר שיח בין חלקים שונים בחברה הישראלית. לכן תכנית "המשפיעים" של נציבות שירות המדינה ביקשה למיין קבוצת חרדים וחרדיות שיוכשרו במשך חצי שנה וייכנסו לתפקידים בעלי אופק תעסוקתי בשירות הציבורי. חשוב לקיים מסגרות מאפשרות בהכשרה, על מנת לא לאבד חלקים מהחברה החרדית וכדי ליצור חברה מגוונת. פראוור העיד כי כשבית המשפט הורה לבטל את ההפרדה במסלול, כל המשתתפים התכוונו לבטל את השתתפותם. פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס: הצורך להשתמש בהצדקה פרקטית, לפיה חרדים לא יבואו לאקדמיה אם לא יתנו להם מסלולים נפרדים, בהקשר של לימודים נפרדים לחרדים הוא בעייתי. לב העניין הוא חופש הדת של החברה החרדית לקיים את אורחות חייה כרצונה, גם כשהיא פונה ללימודים אקדמיים. ההפרדה אצל החרדים יסודה בתפיסה אידיאולוגית של קריאת תיגר על התרבות המערבית, לא בתהליך של יציאה מנכשלות. ברחבי העולם כולל בארה"ב ובבריטניה קיימים מסלולים נפרדים בהשכלה גבוהה. פרופ' גדעון ספיר, אוניברסיטת בר אילן ופורום קהלת אמר שאחת התפיסות שבבסיס השלילה של המסלולים הנפרדים נובע מסוג של פחד- חשש שהציבור החרדי, ההולך וגדל, עתיד להשתלט על המרחב הציברי בישראל ולאיים על אורח החיים ה"ליברלי-חילוני". אולם פלורליזם מתחיל קודם כל ביכולת לקבל אנשים בעלי תפיסה שונה משלך, כולל זה שבוחר ללמוד במסלולים נפרדים. גם אם מותר למדינה לקדם תפיסות 'טוב' מסויימות, כשמדובר בפגיעה בזכויות וחירויות של אנשים התמונה שונה. מהצד השני אמרה פרופ' נויה רימלט, אוניברסיטת חיפה שהפרדה מגדרית אינה צורך שכל גבר או אישה חרדים "נושאים" עמם. דוגמה לכך ניתן למצוא בסוגיית התחבורה הציבורית, יוזמות בקרב החברה החרדית עצמה לעצור את המגמה להפרדה באוטובוסים, יוזמות אלו לא זכתה למענה מצד חברת "אגד", שפעלה משיקולים כלכליים, וכך הלכה ההפרדה והפכה לפרקטיקה נפוצה בפועל. מה שלא עשו נסיונות השכנוע הפנים קהילתיים, עשה הממסד הציבורי. הציבור החרדי התאים את עצמו לדפוסים הללו, ועם השנים עלה שיעור ההשלמה עם התופעה בקרב החברה החרדית. כך קרה גם ביצירת מסלולים אקדמאיים, שאילו מראש היתה תובעת פחות הפרדה הציבור היה מתרגל אליה. ניתן גם להסתכל על ארה"ב ולראות שכשאין מסגרות נפרדות, חרדים לומדים גם במסגרות מעורבות. ד"ר נטע ברק-קורן (האוניברסיטה העברית) הדגישה כי תכנית המל"ג חייבת להסתמך על נתונים עובדתיים אמפיריים, ולחלק בין שלושה מישורים של הפרדה; הפרדה בכתות, בקמפוס, והפרדה לפי מין המרצה. ד"ר ברק קורן אמרה שלפי סקר שערכה, בהחלטה האם ללמוד לימודים אקדמיים, נשים חרדיות מייחסות חשיבות לשיקול מגדר הכיתה יותר מאשר גברים חרדיים. לפי ד"ר אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עבור החברה החרדית, ההפרדה המגדרית היא השער לאקדמיה, לכל הפחות בכיתות הלימוד. דרושה היכרות טובה עם הציבור החרדי כדי לקבוע עבורו עניינים הנוגעים לאורח חייו, ולא די בסקרים. ישנם פערי שכר גדולים בין אקדמי חרדי לבין אקדמים לא חרדים. החברה החרדית מאותגרת על ידי התכנים האקדמיים, וכן על ידי שוק העבודה שלא שש לקבלו שכן הוא שונה. נעמי פרל, מנהלת תכנית לפיתוח מנהיגות חרדית, אמרה כי ההתנגדות להפרדה באקדמיה תוביל להתרחבות כלכלת "שוק שחור". לחסום את החברה החרדית מהשכלה גבוהה כולאת למעשה את החברה החרדית במצב של עוני. עוד טענה פרל כי הפרדה בהשכלה גבוהה עלולה לפגוע במקצועיות ההכשרה, בחופש האקדמי, ובליברליזם. אפשר למצוא פתרונות לשני הראשונים, אך בעיית הליברליזם מונע ביסודו מפחד שצריך לשים אותו על השולחן. חשש שהחרדים ישנו את המרחב הציבורי הכללי. לפחד זה אין מקום, שכן חרדים שרוצים ללמוד באקדמיה הם חרדים שלא צריך לפחד מהם במובן הזה. שימוש בכוח לעצב את האקדמיה כדי לנסות "להראות לחרדים את האור" איננו מוסרי. הכנס עסק בהיבטים תיאורטיים ומעשיים, מזווית כלכלית, משפטית וחברתית, של סוגיית שילוב החרדים בתעסוקה והשאלות העולות ממנה. נדונו שאלת הלגיטימיות של הפרדה מגדרית, ההשלכות המקרו-כלכליות של שיעור תעסוקה נמוך בקרב החרדים, מידת הצורך בקיומם של מסלולי השכלה והכשרה ייחודיים לחרדים, השלכות השילוב על מקומות עבודה ועוד. בכנס הוצג סקר חדש בדבר עמדות בני הציבור החרדי לגבי הצורך בהפרדה מגדרית בהשכלה. ממצאי סקר העמדות שהוצג בכנס מחזקים את העמדה כי רוב מוצק של אנשים בגילים הרלוונטיים המזדהים כחרדים ומתעניינים בהשכלה גבוהה, לא ישקלו להשתלב בהשכלה גבוהה ללא הפרדה (כ-60%) , כאשר אצל הנשים העמדה הזו חזקה אף יותר (כ-67%). עם זאת, נמצא כי ההתנגדות בקרב גברים חרדים ללמוד מפי מרצות נשים אינה רבה, ועומדת על כשליש מן הנשאלים בלבד.