במהלך ישיבה של ועדת העבודה והרווחה שהתקיימה בשלהי הכנסת ה־18, התבקש אחד מנציגי האוצר להציג בפני חברי הוועדה את הרקע לשינוי תקציבי בתחומי עבודתו של המוסד לביטוח לאומי. הנציג ניצל את ההזדמנות כדי לשרטט עבור הנוכחים תמונה רחבה של המציאות החברתית בישראל, ופתח את דבריו פחות־או־יותר במילים הבאות: "השינוי שאנחנו מדברים עליו נדרש דווקא במציאות הנוכחית, המושפעת משלושה גורמים עיקריים: דמוגרפיה, דמוגרפיה, דמוגרפיה".
לא ברור אם חברי הוועדה ירדו לסוף דעתו בשלב המתקדם של אותה ישיבה ממושכת, ואולם עבור רבים בגופי תכנון המדיניות של הממשלה ובמכוני המחקר השונים תובנה חשובה זו היא כבר מובנת מאליה: ישראל מצויה בעיצומה של "מהפכה דמוגרפית", העתידה לשנות את פניה באופן דרמטי ולהעמיד אותה מול אתגרים חברתיים וכלכליים עצומים.
מהם אותם שינויים דמוגרפיים עמוקים, ומה צפויות להיות השלכותיהם? ניתן להצביע על שלושה תהליכים מרכזיים, הקשורים היטב זה בזה: 1. עלייה מתמשכת בתוחלת החיים, ובמילים אחרות: הזדקנות האוכלוסייה. כלומר, גידול של האוכלוסייה המבוגרת, הן בחלקה היחסי הן במספרים מוחלטים. מבחינה זו ישראל הולכת ונעשית דומה למדינות מערב וצפון אירופה; 2. התייצבות של שיעורי הילודה, אך על רמה ממוצעת שהיא עדיין גבוהה מאוד בהשוואה למדינות המערב: כ־3 ילדים לאישה; 3. שינוי ביחסים המספריים בין המגזרים השונים. שינויים אלו נובעים בין היתר מהתכנסות בקצב הריבוי הטבעי של הקבוצות הדתיות השונות (ובכלל זה עלייה קלה בקרב היהודים), לצד התמדה ואף התחזקות מסוימת של השוני בין קבוצות שונות בתוך החברה היהודית.
לשינויים הללו עשויות להיות השלכות רבות: 1. היחס המספרי בין יהודים וערבים (בתחומי הקו הירוק) ילך ויתייצב, תהליך שיש בו לכאורה בכדי להקטין את חוסר היציבות החברתית בטווח הארוך; 2. הצפיפות בישראל, בפרט באזור המרכז, תמשיך לגדול, וישראל צפויה להיות אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי. משמעות הדבר היא לא רק המשך המעבר לרבי־קומות, אלא גם שמערכות התכנון והבנייה והתשתיות השונות (תחבורה, מים, אוויר, וחשמל) יצטרכו לתפקד ברמה הגבוהה ביותר; 3. השפעת הגידול בשיעור החרדים והערבים באוכלוסייה, שתי האוכלוסיות המאופיינות כיום בהיקפי תעסוקה וברמת שכר נמוכות יחסית, תהיה דרמטית – אם לא יחולו שינויי עומק במאפייניהן ההשכלתיים והתעסוקתיים. ללא שינוי מעין זה מובטחת נסיגה ברמת החיים הממוצעת בישראל, שחיקה ביתרונות המסורתיים של ישראל בתחומי המדעים והטכנולוגיה (על רקע אי־מיצוי קיצוני של הכישרונות והיכולות של כלל האוכלוסייה בתחומים אלו), וקיטון בהיקף התקבולים ממסים; 4. מערכות הבריאות והרווחה יצטרכו לעבור עדכון והתאמה כדי לטפל באוכלוסיית הגיל המבוגר, שתהווה כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה.