הגיע הזמן שמדינת ישראל תתפכח וכחלק מההגנה על אזרחיה תתנתק מאמנות שמנוצלות למלחמה מדינית-משפטית נגדם, לדוגמה בבית הדין הבין-לאומי בהאג • דעה
בעקבות החלטתה המייעצת בעניין "הכיבוש" ביהודה ושומרון, על ישראל להעריך מחדש את יחסיה עם בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). על אף שבית הדין הוא אורגן של האו"ם, עם האנטי-ישראליות המובנית והשיטתית המשתמעת מכך, ישראל מעניקה ל-ICJ סמכויות רבות להעמיד אותה לדין. למרות שניתן היה לצפות את זה מראש, ישראל נתפסה בלתי מוכנה בחודש דצמבר כאשר דרום אפריקה הגישה תביעה נגדה בהתבסס על האמנה נגד רצח עם. אין כל הצדקה לחזור על אותה טעות פעמיים.
בסכסוכים משפטיים בין מדינות, יש שתי דרכים בהן ה-ICJ יכול להקנות סמכות. בניגוד לחוות דעות מייעצות כמו "הכיבוש", החלטות ה-ICJ בסכסוכים בין מדינות מחייבות מבחינת הדין הבין-לאומי. מדינות יכולות להצהיר מראש שהן מקבלות את הסמכות של ה-ICJ במקרה של סכסוך. דרך זו ידועה כ-"סמכות חובה". ישראל אכן קיבלה על עצמה סמכות התדיינות חובה ב-1950. היא נסוגה ב-1985 בעקבות הנסיגה של ארצות הברית, לאחר שבית הדין קבע שיש לו סמכות להתדיין בתביעה שניקרגואה הגישה נגדה. לפיכך, הדרך היחידה שמדינה יכולה להכריח אותנו להופיע בפני בית הדין היא דרך אמנות שישראל הצטרפה אליהן וקובעות יישוב סכסוכים בפני ה-ICJ.
פורסם לראשונה ב – N12
