מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה וניצבת בפני אתגרים רבים. מסמך זה מתמקד בהיבט הכלכלי, וזאת מתוך מטרה לתת מענה לשאלה כיצד הממשלה צריכה לפעול כדי להתמודד עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הגוברים כתוצאה מהמלחמה. הצורך בגידול בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות, והפגיעה בהכנסות ממסים בשל ההאטה בפעילות הכלכלית של המשק, יובילו לגירעון גבוה יחסית בשנים 2023 ו- 2024 ואולי גם בהמשך.
לאור זאת, יחס חוב-תוצר של ישראל צפוי לגדול, הצמיחה צפויה להיפגע, נטל חזר החובות לאורך זמן יהיה כבד יותר וכרית הביטחון של המשק הישראלי מפני זעזועים כלכליים שונים צפויה להיות מצומצמת מכפי שהייתה עד כה.
כדי לקזז חלק מגידול הגירעון בשנים הקרובות, על הממשלה לבצע מספר התאמות. רצוי שצעדים אלה יהיו בעיקר בצד של הקטנת הוצאות הממשלה או בהרחבת בסיס המס (אך לא בהגדלת שיעורי המס), ויכללו שינויים מבניים שיתמכו בהגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק (שתוביל גם לצמצום יחס החוב לתוצר) . הצגת תוואי ברור להפחתה ביחס החוב לתוצר נחוצה כדי לספק למשק כרית ביטחון להיערך למשברים נוספים שעשויים לפקוד את מדינת ישראל בשנים הבאות וכדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקלית בעיני הציבור, המשקיעים והשווקים הבין -לאומיים.
במסמך זה אנו מציעים צעדים שונים הנחוצים להבטיח את חזרתו המהירה של המשק לתוואי של צמיחה מהירה ושל יציבות, תוך הפחתה הדרגתית בגירעון ובחוב הציבורי.