מתוך המבוא:
פרויקט הגדר, כמיזם הנדסי רחב היקף, ביטא מראשית הקמתו, מאמץ לאומי עתיר משאבים. מאמצי הבנייה בשטח חוללו חיכוך והתנגדויות שגררו את מדינת ישראל למערכה מדינית ומשפטית בזירה הפנימית והבינלאומית.
מסמך זה בוחן ומתאר שלושה נדבכים בתהליך:
- מערכת השיקולים שהביאה להחלטה לבנות את הגדר.
- הדילמות והמתחים שאפיינו את הפרויקט בתהליך הביצוע.
- המחלוקת לגבי המשך ביצוע הפרויקט: השיקולים ‘בעד’ או ‘נגד’ השלמת הגדר באזורים שנותרו ‘פתוחים’ בדגש על גוש עציון ומדבר יהודה.
- הדיון הביקורתי בנושא הגדר, הנפרס במסמך זה, נמנע מביקורת סוחפת. בחלק מהמקטעים, דוגמת החומה החוצצת בין קלקיליה לכביש 6, תרומתה ההגנתית של הגדר לביטחון התנועה בכביש, גלויה לעין. בנקודת המבט הטקטית, בקטעים רבים, הגדר אכן תורמת כמרכיב ביטחוני. נותרת בעינה השאלה, עד כמה הכרחי שהגדר תהיה רציפה לכל אורך קו התפר?
- המעברים שנבנו בצירים הראשיים בין מרחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן לבין מדינת ישראל ב’קווי יוני 1967', הם רכיב משמעותי בפרויקט הגדר ויש להם חשיבות בייעול הפיקוח והשליטה על הנכנסים והיוצאים בין המרחבים שמשני צדי ה’קו הירוק’. המעברים אמנם אינם מונעים כניסתם של שוהים בלתי חוקיים (שב”חים) העוקפים את המעברים המוסדיים, אך אין בכך כדי להעיב על ההישג הטמון בשליטה על רוב היוצאים והנכנסים העוברים במעברים. הדבר דומה למאבק בהון השחור, ככל שיותר עסקאות מתרחשות בממד הגלוי והמפוקח, קל יותר להתמקד בחקירת תנועות הכספים העוקפות את הפיקוח.
- ב-15 השנים שחלפו מראשית העבודות לבניית הגדר, נכנסו לשימוש בצה”ל טכנולוגיות חדשות מייעלות את כושר הניטור והשליטה על תנועת אנשים ורכבים במרחבים פתוחים. שילובם המוצלח של אמצעים אלה, מזמין בחינה מחודשת של הצורך בגדר רציפה לכל אורך הקו. בחינה כזו מתחייבת בעיקר ביחס למרחבים בהם עדין לא הושלמה הגדר.