הקדמה:
השנה מלאו 50 שנים למלחמת ששת הימים. אחת מההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה היא השינוי במצבה של העיר ירושלים: גידול בשטחה ושינוי בהרכב אוכלוסייתה. המגמות החברתיות והדמוגרפיות שחלו בחברה הישראלית בכללותה השפיעו אף הן על ההרכב האנושי של העיר ועל מצבה הכלכלי. לצד החשיבות הסמלית של ירושלים – שבה מתגוררת כעשירית מאוכלוסיית ישראל ומרוכזים בה רוב מוסדות השלטון – ניצבת חשיבותה הכלכלית והתעסוקתית. בהשוואה לעבר ירושלים היא עיר ענייה יותר. שיעור התעסוקה בירושלים נותר נמוך משיעור התעסוקה הארצי, רמת אי-השוויון בעיר גבוהה מרמת אי-השוויון במדינה, ובניגוד למגמה הארצית היא אף עלתה. רמת ההכנסה הממוצעת של תושבי ירושלים נמוכה באופן משמעותי מהרמה הממוצעת של כלל תושבי המדינה, והפער ברמת ההכנסה התרחב מאוד בשנים האחרונות.
מאזן ההגירה בין ירושלים לבין שאר הרשויות במדינה עודנו שלילי. משקלם של החרדים והערבים באוכלוסייה בירושלים גדול יותר באופן משמעותי בהשוואה למשקלם בכלל המדינה, וקצב הגידול שלהם בעיר מהיר יותר. עובדה זו מחזקת חלק מהמגמות הכלכליות השליליות שחוותה ירושלים בעשורים האחרונים, שכן קבוצות אלו מאופיינות ברמות תעסוקה והכנסה נמוכות יותר בהשוואה למקביליהן בכלל המדינה. ניתן אפוא לבחון את המגמות המאפיינות את העיר ירושלים כהקדמה למה שעתיד להתרחש בישראל כולה, במיוחד כשנלקח בחשבון הפרופיל הדמוגרפי של העיר והשינויים שחלו בו על-פני זמן.
מצבם של ערביי ירושלים קשה במיוחד, והוא החמיר בשנים האחרונות הן בהשוואה לערביי ישראל והן בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה אחרות: בעוד שב 2005 הפער ברמת ההכנסה לנפש סטנדרטית של ערביי ירושלים הייתה נמוכה בכ 5% מזו של ערביי ישראל, ב 2015 היא כבר הייתה נמוכה ביותר מ 30% .
בניגוד מסוים למגמות המורגשות בעיר ירושלים, ניתוח מצבה של מטרופולין ירושלים מעלה שחלק מן המגמות השליליות המאפיינות את העיר הן חלשות יותר בעוצמתן או אפילו נייטראליות כשמדובר במטרופולין בכללותה. כך למשל, למעלה ממחצית ממאזן ההגירה של ירושלים בעשור החולף היה אל מול רשויות המצויות בתחומי המטרופולין. אוכלוסייתן של רוב הרשויות בתחומי המטרופולין גדלה בשיעורים גבוהים יותר משגדלה העיר ירושלים עצמה. בנוסף לכך, ברוב הרשויות במטרופולין השכר וההכנסה לנפש גדלו בשיעור גבוה יותר בהשוואה למה שהתרחש בירושלים. בדומה לעיר הבירה, מטרופולין ירושלים מגוונת מאוד ומקוטבת מאוד מבחינת הרכב האוכלוסייה; והיא כוללת רשויות הנבדלות זו מזו באופן קיצוני מבחינת רמת ההכנסה של אוכלוסיותיהן, יציבותן התקציבית, ורמת השירותים שהן מספקות לתושביהן.
