על פי החלטת המל"ג, החל משנת הלימודים הנוכחית הלימודים במסלולי יסודי ועל-יסודי יצומצמו בצורה ניכרת. בניגוד לטענות המל"ג, ספק רב, אם מטרות הפיילוט יושגו
הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים ירדו בצורה חדה בשנים האחרונות, כך עולה ממחקרים שפורסמו לאחרונה. גורמים שונים הביאו לירידה בהישגים, אני מבקש להתמקד בגורם אחד משמעותי – הכשרת המורים בישראל.
על פי "מבחן התוצאה" ניתן לומר שיש הרבה מה לשפר במתכונת ההכשרה האקדמית הניתנת כיום בבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך בכלל, והכשרתם של המורים למתמטיקה ומדעים בפרט. ואולם לא זו בלבד שהמערכת הנוכחית הביאה לתוצאות עגומות, אלא שהתוצאות עוד עשויות להיות גרועות יותר בעתיד הלא רחוק נוכח המהפכה שחלה "מתחת לרדאר" בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית במתכונת הלימודים לתואר ראשון B.Ed. ותעודת הוראה בלימודי חינוך והוראה.
המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אישרה פיילוט במתכונת לימודים לתואר B.Ed. ותעודת הוראה בלימודי חינוך והוראה ובתחום דעת אחד למסלול היסודי או למסלול העל יסודי. על פי החלטת המל"ג, החל משנת הלימודים הנוכחית הלימודים במסלולי יסודי ועל-יסודי יצומצמו בצורה ניכרת. השינוי המרכזי הוא קיצור משך הלימודים לקראת תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך מארבע שנים לשלוש שנים, כאשר בפועל, הסטודנטים יוכלו להיכנס כבר בשנה השלישית למעגל העבודה.
הפיילוט מוצע לכלל המכללות האקדמיות לחינוך ובתום תקופה זמנית של ארבע שנים תתקיים הערכה מחודשת אם לאשר את המשך הפעלת מתכונת הלימודים החדשה.
בין יתר הנימוקים שהוצגו בידי המל"ג לשינוי במתכונת ההכשרה: קיצור משך הלימודים ויציאה מהירה יותר של מורים לשוק (במהלך השנה השלישית ללימודים); התכנית הינה אטרקטיבית לסטודנטים, והיא תביא ל"הגדלת הביקושים להוראה בדגש על משיכת מועמדים איכותיים וערכיים בעלי רקע מגוון ויכולות בינאישיות מתאימות למקצוע ההוראה"; חסכון והתייעלות (כלכלית ואקדמית) במכללות לחינוך.
נוכח הירידה בהישגי התלמידים נשאלת השאלה האם הרפורמה החדשה בהכשרת המורים, שגוררת צמצום ניכר בשעות הלימודים האקדמיים המתקיימים במכללות, תביא להכשרת מורים מקצועיים יותר שיביאו לשיפור ניכר בהישגי התלמידים? ספק רב. משיחות שקיימתי עם כמה מראשי המכללות לחינוך עולות כמה שאלות נוקבות. מה לגבי איכות ההכשרה? לא נראה שהושקעה מחשבה רבה לגבי שיפור רמת ההכשרה. האם במקום לקצץ בתקציב המכללות ולפגוע בהן כלכלית, לא עדיף, למשל, לתת להן אותו תקצוב כפי שניתן בעבר ולאפשר להן לבחור כיצד להשתמש בו בצורה מקצועית ומיטבית? כמו כן, ביטול האפשרות ללימודים דו-חוגיים פוגעת במורה רב-תחומי וביכולת לגייס מורים איכותיים, והדבר גם יפגע בתעסוקה שלהם בעתיד. השינוי במתכונת ההכשרה יגרום לפגיעה קשה במרצים האקדמיים במכללות שבשל הקיצוץ המשמעותי בהיקף שעות ההעסקה שיוכלו להציע להם במכללה הם יאלצו ללמד בכמה מוסדות כדי להתפרנס בכבוד, דבר שיביא לפגיעה באיכות המרצים וביכולתם להקדיש זמן למחקר אקדמי איכותי.
בנוסף, ייווצר במכללות מצב שבו סטודנטים וסטודנטיות במסלולים שונים ילמדו במשכי זמן שונים (גיל הרך וחינוך מיוחד – ארבע שנים), מצב המעמיד המכללות בקשיים ארגוניים וחברתיים. מעבר לשינוי במתכונת הלימודים, יש כאן רמז עבה לגבי עתידן של המכללות האקדמיות לחינוך. בשנים האחרונות חל צמצום בהיקפי תכניות המוסמך של המכללות, והנה בא הצמצום בתואר הראשון. וככל הנראה, הוא לא הגיע לכלל מיצוי. מה זה אומר לגבי איכות ההכשרה? מה יהיה טיב הקשר של סטודנטים עם המכללה? מה יקרה ללימודים בחוגים קטנים במכללה? והעיקר, מה תהיה ההשפעה על הישגי התלמידים בשנים הבאות? התשובות לשאלות הללו ייחשפו לעינינו בשנים הבאות במלוא עוצמתן, וקשה להאמין שהפיילוט יביא להישגים טובים יותר לתלמידי ישראל.
מה עשוי להביא לשיפור ניכר בהישגי התלמידים? חשיבה מחודשת ויצירת מודל תקציבי רב שנתי מכוון הישגים. מכללות המכשירות מורים יקבלו תמריצים ראויים כדי שיעמדו ביעד ברור ומדיד של הכשרת מורים שיצליחו לשפר את הישגי התלמידים. במקום שהמל"ג יפגע בחופש האקדמי של המכללות ויכתיב להן את פרטי הפרטים של מודל ההכשרה באמצעות הקצבת שעות פרטניות לכל רכיב ורכיב מהלימודים האקדמיים, יינתן מקום ליצירתיות, מקצועיות וניסיון שהצטבר במכללות. בנוסף יתאפשר להן חופש יחסי בקביעת התכנים והמתודות המתאימות להכשרת מורים שיביאו התלמידים להישגים מעולים ולעמידה נוכח אתגרי המחר.
פורסם לראשונה "במקור ראשון"
