ישראל לא מתנהלת נכון בשולחן הפוקר הדיפלומטי, שמתנהל בחדרים סגורים בין ישראל ללבנון. נכון, תשומת הלב הציבורית נתונה מטבע הדברים ברובה למערכה מול חמאס, אך הנעלם הגדול במשוואת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל הוא השאלה מה יתרחש בנוגע לחיזבאללה והאיום מצפון. הנקודה המשותפת בין היוזמות הדיפלומטיות למניעת מלחמה בצפון, כמו לדוגמה זו הצרפתית וזו האמריקנית
הופעתן המבישה של שלוש נשיאות אוניברסיטאות העילית בקונגרס האמריקאי וסירובן לגנות קריאות לרצח עם של היהודים זכתה לביקורת חריפה ולזעם רב לא רק בקרב תורמים יהודים ופוליטיקאים בארצות הברית אלא גם בקרב ראשי האקדמיה בישראל. ראשי כל האוניברסיטאות בישראל פרסמו מכתב חריף נגד ההתבטאויות של שלוש הנשיאות, והם הצביעו על המצב העגום, כש"יהודים וישראלים חוששים
פתיחת שנה אקדמית מחייבת אותנו לבחון מה ניתן לשפר במערכת ההשכלה הגבוהה כדי שתוכל לעמוד באתגרי השעה. מודל המשילות של ההשכלה הגבוהה בישראל נקבע לפני למעלה מ־65 שנה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, שנחקק בזמן שבו היו בישראל חמש אוניברסיטאות בלבד ואף לפני הופעת המחשב האישי, ולא שונה עד היום, למרות שכיום יש כבר 58 מוסדות
החלטה 1701 של מועצת הביטחון התקבלה ב-12 באוגוסט 2006. מה היא קובעת? באילו תנאים ניתן על פי המשפט הבינלאומי לתקוף מדינה שמתוכה פועל ארגון טרור? מהם סכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון? האם הצעתו של עמוס הוכשטיין טובה לישראל? המסמך המצורף עוסק בשאלה אלה.
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה וניצבת בפני אתגרים רבים. מסמך זה מתמקד בהיבט הכלכלי, וזאת מתוך מטרה לתת מענה לשאלה כיצד הממשלה צריכה לפעול כדי להתמודד עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הגוברים כתוצאה מהמלחמה. הצורך בגידול בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות, והפגיעה בהכנסות ממסים בשל ההאטה בפעילות הכלכלית של המשק, יובילו לגירעון גבוה יחסית בשנים 2023 ו-
בעקבות פשעי מדינות הציר במלחמת עולם השנייה, ובמיוחד בעקבות השואה, נשבעה הקהילה הבינלאומית להילחם נגד פשע השמדת העם. מדינת ישראל שקמה מאפר השואה הבטיחה כי דם יהודי אינו הפקר. השבעה באוקטובר שנחרת כיום העקוב מדם ביותר לעם היהודי מאז השואה, החזיר אותנו לימים האפלים ביותר של העם היהודי, בהם בניו נטבחו, נאנסו והושפלו בידי שונאיו.
מפלגתו של מחמוד עבאס אינה טובה יותר מחמאס. חבריה חגגו את תקיפות השביעי באוקטובר.
מאז ה-7 באוקטובר קיים שיח ער וחיוני בנוגע לכשלים ומחדלים שהביאו לאירוע הנורא. השבוע התקיים בוועדת ביקורת המדינה דיון בדו"ח המבקר מ-2016 שדן ב"מאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל", וחשף חוסר שיתוף פעולה בין הגופים העוסקים בנושא. לא נכון לומר כי לא הופקו לקחים מ-2016 ועד היום, אולם כאשר יהודים נרצחים ברחובות ארה"ב רק כי העזו להניף דגל