פורום קהלת הוא מכון מחקר ומעשה עצמאי הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי.

עורף קשה לעם קשה עורף, מה שניצח את גל הדקירות ינצח גם את הקורונה – רק להיפך… כאשר גוף מותקף מבחוץ , יש לו אפשרויות שונות להגן על עצמו באמצעות שימוש בזרועות הביטחון שלו (בגוף האדם למשל יש ידים ורגליים למטרה זו) אך כאשר ישנה מחלה התוקפת אותו מבפנים הפתרון הוא אחר , הגוף זקוק

האם אנחנו עומדים בפני קטסטרופה כלכלית? מהי המדיניות הכלכלית הנכונה בזמן משבר הקורונה?

האם החוק הקיים מאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום? האם יש הבדל בין מצב זה לבין הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ח"כ שנגדו הוגש כתב אישום? האם חקיקה רטרואקטיבית היא לגיטימית מבחינה משפטית ו/או ערכית? האם יש בעיה בחקיקה שנועדה לחסום אדם מסוים בלבד? עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, דיבר

בניגוד למיתוס, משך הכהונה הממוצע של כנסת בישראל עד לאחרונה עמד על כשלוש וחצי שנים. מה שגרם לחוסר היציבות מאז זו לא שיטת הבחירות

במרץ 2016 המועצה לזכויות אדם של האו"ם אימצה את החלטה 3136 שהורתה על יצירת מסד נתונים של מפעלים עסקיים מסד הנתונים מתמקד בעסקים שבאופן ישיר ועקיף אפשרו, סייעו והרוויחו מהבנייה והצמיחה של ההתנחלויות. אולם מתברר שהרשימה מתייחסת רק למדינה אחת...

כשירות לציבור ניתן לקרוא את התרגום הלא-רשמי של פרקים מתוך תכנית המאה הנוגעים לישראל.

למה שלא נוכל לאמץ את מה שנוסה במקומות שונים בעולם, את האפשרות להסיע אנשים אחרים בתשלום? זה גם מגדיל את האפשרויות של הנוסעים וגם מעניק הזדמנות לבעלי רכב שרוצים להגדיל הכנסה.

האם ככל שיהיו יותר דירות ציבוריות כך ייטב לעניים? האם מבחינת המדינה זה הסיוע הטוב ביותר שהיא יכולה לתת למעוטי יכולת? נייר חדש קובע שלא

אם בכל מקום כמעט בעולם מתקיימים כיום תהליכי שיתוף ציבור במדיניות בריאות המספקים מידע חיוני למקבלי החלטות, מדוע בישראל עדיין בוחרים להתייחס לאזרחי המדינה כאל הדיוטות שאין צורך לשתף או להיוועץ בהם?

שיעור העוני מודד עוני יחסי , ומסמן את שיעור הפרטים או משקי הבית באוכלוסייה שנמצאים מתחת לרף מסוים של התפלגות ההכנסות. למעשה, משפחות רבות שמוגדרות עניות בדוח העוני לא מדווחות על תחושה של מחסור חומרי.