פורום קהלת הוא מכון מחקר ומעשה עצמאי הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי.

חוגגי ה-1 במאי מאמינים שחקיקה "חברתית" היא המפתח לשיפור מצבם של העובדים. אך התפיסה הזו שגויה. הדרך הנכונה לשיפור השכר, התנאים ורמת-החיים של עובדים בישראל, היא הגדלת פריון העבודה, על-ידי הסרת חסמים הפוגעים בהשקעות, במסחר ובקידמה טכנולוגית, ועל-ידי התאמה טובה יותר של מערכת ההשכלה לצורכי המשק; ולא באמצעות חקיקה "חברתית" אשר מנסה לשפר את תנאיהם של העובדים באופן מלאכותי

המסקנות הן ברורות: יש להעלות את גיל הפרישה לנשים אולם בני הדור הצעיר - שצפויים לשלם את המחיר הגבוה ביותר על פחדנות הפוליטיקאים שגוררים רגליים צריכים לאזור אומץ לקבל את ההחלטה המתבקשת - ולהבהיר לפוליטיקאים כי לא יצביעו למי שגורר רגליים

מרכיב מעמד השפה הערבית בחוק הלאום מכוסה במידע שגוי הן לגבי המצב היום והן לגבי המוצע בחוק הלאום

בשנת הלימודים תשע"ט ייפתח בפורום המחזור החמישי בתכנית ייחודית לתלמידי מחקר מצטיינים לתואר שלישי במדעי החברה והרוח, מכל מוסדות המחקר בארץ ובחו"ל.

במשך שנים גבתה ההסתדרות מחבריה וממי שמשלמים לה דמי טיפול מאות ואלפי שקלים. כל זאת בניגוד לסמכויותיה כאגודה עות'מאנית. במשך שנים מתעקשת ההסתדרות לשמר את מעמדה כאגודה עות'מנית על מנת להיפטר מחובות השקיפות והדיווח המוטלות על תאגידים אחרים. אך בנוגע לתשלום דמי חבר ודמי הטיפול התעלמה ההסתדרות מן ההגבלות המוטלות עליה כאגודה עות'מנית.

בית הדין האזורי לעבודה הקפיא לפני חודש, בצו ביניים, את תכנית 'משפיעים' – תכנית הכשרה לחרדים מצטיינים לקראת שילובם בשירות המדינה. הסיבה היא ששדולת הנשים הגישה 'תובענה ציבורית' נגד התכנית משום שהיא מתקיימת בהפרדה בין המינים, והקורס לגברים נפתח ראשון. המדינה ערערה לבית הדין הארצי נגד הקפאת התכנית. פורום קהלת, יחד עם עוד שתי נשים

פסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון היא רק חלק מהמגמה של הפרת איזון בין הרשות השופטת למחוקקת והמבצעת. במהלך השנים בג"צ החל לדון בנושאים שאינם משפטיים ובעתירות של גופים שאינם נפגעים או צד של מדיניות שאותה ניסו לשנות.

בעקבות ההתערבות המופרזת של ביהמ"ש העליון בניסיונות של הממשלה והכנסת לפתור את בעיית המסתננים צפה ועלתה מחדש על סדר היום הציבורי בעיית חוסר האיזון בין רשויות השלטון. מספר שאלות נשאלו על המודלים שהוצעו כדי להחזיר את האיזון לדמוקרטיה הישראלית

בסוגיות כמו שחרור גופות מחבלים, נוהל שכן, פסילת החוקים למניעת הסתננות ועוד בג"צ לא קיבל הכרעה משפטית מקצועית של התאמת עובדות לנוסח חוק, אלא קיבל הכרעה אידיאולוגית ערכית. האם מוצדק לתת לבית המשפט את זכות המילה האחרונה במצבים של מחלוקות ערכיות בין המחוקק לבין ביהמ"ש?

מהו מנגנון התגברות? מהם המודלים הקנדי הבריטי לעניין זה ומה עדיף? איך הדברים קשורים לסוגיית הרחקת המסתננים למדינה שלישית ולמהפכה החוקתית?