לפני זמן לא רב שימשתי כנשיא מכללה אקדמית גדולה. אולם במקום לעסוק בפיתוח האקדמיה והמצוינות בהוראה ובמחקר, נדרשתי להקדיש לפחות יום אחד בשבוע לעניינים הקשורים לפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הרגולטור על ענייני ההשכלה גבוהה בישראל. במשרדי המל"ג נפגשתי עם ראשי מוסדות להשכלה גבוהה רבים שנדרשים להקדיש זמן ומשאבים מוסדיים רבים כדי להגיש דוחות,
מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בשילוב אבסורדי של דמוקרטיה ופלורליזם בכפייה. דו"ח ועדת שנהר, שהתפרסם ב-1994, קובע כיצד ילמדו את מקצועות היהדות בבתי ספר ממלכתיים. מנהלים רבים, בגיבוי ההורים, סבורים כי לבית הספר שלהם מתאימה גישה שונה מדו"ח שנהר: ילדים רבים בבתי ספר אלה באים ממשפחות מסורתיות ואפילו, לא עלינו, שומרי מצוות, שתפיסת ועדת שנהר אינה
בישראל, אחד מכל חמישה סטודנטים לומד במוסד אקדמי פרטי. הסטודנטים הללו משלמים פי 3 ואף פי 4 יותר מהסטודנטים הלומדים במוסדות הציבוריים. על המדינה לתקצב באופן חלקי את המוסדות הפרטיים על מנת להגביר את התחרות ביניהם ובסופו של דבר אף להקטין את תקציב ההשכלה הגבוהה
לאחר שהסכם בין ישראל ללבנון פורסם ניתן לבחון את הפערים בין ההבטחות על יתרונות ההסכם לבין התגשמותן בפועל
המפלגות השונות מפזרות לנו שלל הבטחות בנושא הכלכלי, אך רובן פופוליסטיות ולא נותנות מענה לשאלות קריטיות
בואו נדבר על מה שאף אחד לא מדבר עליו בבחירות הללו. באמצע שנות ה-90 היהודים היוו 81% מאוכלוסיית ישראל ואילו כיום היהודים מהווים מעט פחות מ-74%. הסכנה בשחיקה של הרוב היהודי לא תתממש ביום שבו היהודים יהפכו למיעוט בארצם אלא הרבה קודם לכן. מסה קריטית של קבוצות מיעוט שונות מפוררת את הסולידריות החברתית ואת היכולת
דוקטרינת השפיטות מנעה במשך עשרות שנים מאז קום המדינה מעורבות שיפוטית בנושאים ערכיים, שראוי להשאירם להכרעת הציבור באמצעות נבחריו. מאז שנות השמונים של המאה העשרים שחק בית-המשפט העליון את דוקטרינת השפיטות ולמעשה קבע ש"הכל שפיט"
כל הסכם שנוגע לשינוי קו הגבול עם ישראל, גם גבול ימי, דורש לפעול בהתאם לחוק יסוד למשאל עם.
הקדמה ספר תרשימים זה הוא הרביעי בסדרה שמפרסם פורום קהלת לכלכלה (הספר הראשון פורסם בספטמבר 2015 ) מטרתו של ספר התרשימים להציע, באמצעות כמה הבזקים נושאיים, תמונה רחבה של הכלכלה הישראלית, תוך מתן דגש על סוגיות יסוד אחדות ובניסיון לאתגר תפיסות מקובלות. ספר התרשימים כולל חמישה פרקים, הדנים בנושאים הנמצאים כיום בלב השיח הכלכלי-חברתי בישראל
(דירות בעלות ערך הן לא דבר רע, הונג קונג) התעוררתם בבוקר ובישרו לכם שדודה רחוקה שלא הכרתם הורישה לכם דירה. "איפה?" אתם שואלים, "בניו יורק", עונים לכם. בשלב הזה אתם בוודאי לא תגידו "הלוואי שהייתי יורש דירה במקום עם מחירי דיור נמוכים יותר". בניגוד למוצרי צריכה כמו בגדים, מזון או אפילו מכוניות, לדירות יש ערך