פורום קהלת הוא מכון מחקר ומעשה עצמאי הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי.

בחלק האחרון של הכנס ח"כ אמיר אוחנה הסביר כיצד נטלה הכנסת לידיה בחזרה את תפקיד האסיפה המכוננת, ד"ר חגי וניצקי סקר סעיפי לאום חוקתיים במדינות העולם, פרופ' גידי ספיר הציג ניתוח נורמטיבי של מדינת לאום יהודית ויו"ר הכנסת לשעבר נתן שרנסקי דיבר על המשמעות של היות ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

אחת הביקורות הבולטות נגד חוק יסוד הלאום עוסקת בנושא השוויון שאינו מופיע בחוק. במושב השלישי בכנס בנושא חוק יסוד הלאום שנערך בל' בתשרי תשע"ט 9.10.2018 הדוברים נגעו בנקודה זו.

במושב השני בכנס פורום קהלת בנושא חוק יסוד הלאום שהתקיים בל' בתשרי תשע"ט, 9.10.2018 דיברו ד"ר גדי טאוב, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, המשנה לרה"מ לשעבר חיים רמון ומזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר

הגיע העת כי בחלוף 15 שנים מיציאת פרויקט הגדר לדרך, יבחנו הישגיו והמגמות שחולל ברמה הטקטית והאסטרטגית. בהתאם לכך, יש לבחון מחדש את המשכו. בתמצית, מבקש מסמך זה להדליק בפני מקבלי ההחלטות נורה אדומה, כי הדיון על הגדר, בעבר ובעתיד, כרוך מראשיתו בדיון המדיני על מגמותיה האסטרטגיות של מדינת ישראל, בהתייחסותה לעתיד מרחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.

צודקת היתה בקשת ההתחשבות שצצה אתמול בתחילת ההפגנה, שלא להניף דגלי פלשתין. פלשתין זה שם, על ההר. שם אמורה לקום לשיטתם של המפגינים מדינת פלשתין, ללא נוכחות יהודית. לא קולקטיבית ולא פרטנית. כאן, לחוף ימים, זה ישראל. כאן לשיטתם של מארגני ההפגנה צריכה להיות מדינה דו־לאומית, שתחיה בשלום לצידה של מדינת הלאום הפלשתינית, ההיא מההר.

בניסיון מתריס להוכיח מי הריבון, שוב נטל השבוע בית המשפט העליון את הסמכות הזאת, כשהורה להכניס לארץ קרובות משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס, הזקוקות לטיפול רפואי להצלת חייהן. כניסתן סורבה במטרה להפעיל לחץ ולקדם אינטרסים ביטחוניים של ישראל, ובראשם החזרת גופות חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין. פסק הדין מצטרף

החלב כמשל לפיקוח מחירים, משטר מכסות וקרטלים בחסות המדינה. תמונת מצב של ישראל 2018

זה לא משנה אם אתם תומכים בחוק הלאום או בראש הממשלה. מי שמחזיק בעמדות דמוקרטיות צריך להתבונן בהשלכות של פסילת חוקי יסוד, ולהבהיר לבג"ץ שאין לו סמכות להתערב בחוקי יסוד.

פולקמן מצדיק את ההרחבה התקציבית של הממשלה ומציג את הרעיון של כלכלה קיינסיאנית, הדוגלת בהרחבה תקציבית במצבים של מיתון ורמת ביקושים נמוכה במשק. אלא שממשלה שרוצה לנקוט במדיניות קיינסיאנית בעת מיתון צריכה דווקא להקטין את הגירעון ואת החוב הציבורי כל עוד מצב המשק הוא טוב והאבטלה נמוכה.

שר האוצר כחלון הרחיב את השיטה. כך הוא מסוגל גם לחלק הטבות, וגם להעמיד מצג שווא של אחריות תקציבית