פורום קהלת הוא מכון מחקר ומעשה עצמאי הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי.

תקציר מטרתו של נייר עמדה זה היא כפולה. ראשית אנו טוענים כי אמידת העלות והתועלת הנובעים מהקמת המטרו לוקה בחסר. האמידה מכילה הטיות ושגיאות רבות, שעשויות להשפיע במידה ניכרת על המסקנה הסופית לגבי כדאיותו של הפרויקט. בנייר זה אנו מציעים דרך טובה יותר לאמוד את כדאיות הפרויקט, על ידי חלוקה בין עלויות ותועלות פנימיות (אשר

השבוע ידון בג״ץ בהרכב רחב במיוחד, בשאלה אם בישראל מונהגת שיטת משטר דמוקרטית או שמא שיטת משטר מסוג אחר, שבה קבוצה של אנשי מקצוע משפטנים מחליטים מהם ערכי היסוד של החברה. האם העם הוא הריבון, בהתאם להנחות היסוד של כל מדינה מערבית מודרנית, או שמא בית המשפט העליון. בג״ץ ידון בפומבי, בשידור חי, קבל עם

תמצית בשנים האחרונות יש המבקשים לקדם בישראל גישה המעניקה מעמד משפטי עצמאי ל״מנהגים חוקתיים". מקורו של מונח זה, "מנהג חוקתי", במסורת המשפט המקובל והוא משמש לציון מנהגים העוסקים בכללים מוסדיים המַתווים את יחסי הגומלין בין רשויות השלטון. בית המשפט העליון הישראלי נמנע עד היום מלהכירבקיומו של מנהג חוקתי בעל מעמד מחייב (ולאחרונה אף הביע סלידה

מערכת הבריאות הציבורית בישראל מבוססת על מנגנון מימון ציבורי המגיע מתוך מס בריאות ומתקציב המדינה, ועל אספקת שירותי בריאות על ידי ארבע קופות חולים, המתחרות ביניהן על נתח שוק. אחד התנאים ההכרחיים שמאפשרים תחרות על הספקת שירותי הבריאות הוא יכולתם של המבוטחים לעבור בקלות מקופה לקופה . לאורך השנים חלו שינויים בתנאי המעבר בין הקופות.

המאמר פורסם לראשונה תחת כותרת שונה בבלוג של הסניף הישראלי של ICON-S פסק הדין של בג"ץ בעניין בריכת השחייה של קריית ארבע יכול היה להיות פסיקה שגרתית, כמעט מתבקשת מאליה, של התערבות בית המשפט לטובת מיעוט המקופח בחלוקת משאבי הרשות המקומית. הסיפור אינו מורכב: רבים מתושבי הרשות, המקפידים לרחוץ בנפרד גברים ונשים, התנגדו לכך שתהיינה שעות

אמרה ידועה קובעת כי "טיפשות היא לחזור על אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות". משרד החינוך נערך לפתיחת בתי הספר היסודיים בפעם השלישית מאז פרוץ הקורונה, ולא נראה שהופקו הלקחים מכשלי העבר. יש "לחשב מסלול מחדש" לקראת החזרה ללימודים. עקרון היסוד לפיו גובשו עד כה המתווים לפתיחת הלימודים היה עקרון הקפסולות. הדגש היה על צמצום מספר

תקציר מסמך מדיניות זה נהגה ונכתב בזמנים שבהם מגפת הקורונה לא הייתה חלק מחיינו ומושגים כמו "אקספוננציאלית" ו"חקירה אפידמיולוגית" לא היו מוּכרים לרוב אזרחי העולם. בעת כתיבת שורות אלה, המושגים הללו שגורים בפי כול, והעולם כולו מצוי בעיצומו של אחד מהמשברים הגדולים והמשמעותיים שידעה האנושות. אולם דווקא בזמנים אלה, כשמציאות החיים בצל הנגיף טופחת על

מבוא וממצאים עיקריים נייר זה מנתח את ההשלכות של השבתת מערכת החינוך על הפעילות הכלכלית. זהו עדכון ופישוט של הנייר הקודם שפרסמנו בנושא ב-26 באפריל 2020: "ההשפעה הכלכלית של השבתת מסגרות הלימוד לגילאי 9-5". העדכון מרחיב את טווח הגילאים בו נבחנת ההשבתה מ-5 עד 9 ל-0 עד 9. בנוסף, העדכון מציג באופן נהיר ושקוף את

(טיוטה, המאמר של עו"ד גרבר עתיד להתפרסם בקרוב בפורום עיוני משפט מ"ד) הקדמהסמכויות היועץ המשפטי לממשלה בישראל (להלן "היועמ"ש") חריגות ביחס למקובל בקרב מי שממלאים תפקידים מקבילים ברחבי העולם. היועמ"ש עומד בראש מערך הייעוץ והתביעה בישראל ומחזיק בהשפעה ניכרת על תהליכי קבלת ההחלטות ברשות המבצעת אך גבולות סמכותו מעולם לא הוגדרו בחקיקה ייעודית וסמכויות רבות