פורום קהלת הוא מכון מחקר ומעשה עצמאי הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי.

לקראת הכנס של פורום קהלת ופורום שילה ב-8 בינואר בנושא המשמעויות וההשלכות של הצהרת פומפאו שיגר מזכיר המדינה של ארה"ב ברכה מצולמת

בי"א בטבת תש"פ, 8.1.2020 מתקיים במרכז מורשת בגין בירושלים כנס בהשתתפות ראש הממשלה, שגריר ארה"ב בישראל, שר הביטחון ושר החוץ, בנושא הצהרת פומפאו בדבר חוקיות ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.

לאחרונה נשמעות אמירות ונכתבים דברים ברוח זה ש"אסור להטיל על נאשם בפלילים הרכבת ממשלה" וכי יש לקונה בחוקי היסוד שאותה בג"צ צריך למלא. האם זה נכון? עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת עושה סדר בדברים וממליץ להפריד בין העמדה ביחס למועמד מסוים או אפילו בין התפיסה האישית ביחס לחוק הקיים ובין מה שהחוק הקיים קובע

כלכלת ישראל זקוקה לשורה של שינויים עמוקים, אך הממשלות חוששות להתעמת עם קבוצות אינטרס חזקות. במקום זאת, הן מפצות את האזרחים בהטבות מדומות

החוק אומר ששר המשפטים יהיה זה שבוחר מ"מ זמני לפרקליט המדינה אך לא זה מה שימנע מהיועמ"ש ואחר כך מהשופט מזוז לדאוג לכך שהחוק לא יתממש

ישראל היתה מדינת חוק לפני ביטול הדרישה לזכות העמידה, ותהיה כזאת גם לאחר שהיא תושב. המשימה מוטלת על נבחרי הציבור, שצריכים לחוקק תנאי סף שיבטלו את מעמדו של העותר הציבורי, וידרשו מעותר להוכיח כי הוא נפגע באופן אישי ממשי וישיר.

נייר מדיניות חדש: עד לשנות השמונים של המאה הקודמת הגישה המקובלת בבית המשפט העליון הייתה, כי על העותר להוכיח שנפגע מפעולת הרשויות באופן אישי, ייחודי, ממשי וישיר כדי שתוכר זכותו לפנות לבית המשפט. שחיקת עילות הסף אפשרה את פתיחת שערי בית המשפט לדיון בכל נושא וכך הלך ונעשה בית המשפט לגוף מרכזי בקביעת המדיניות הציבורית

ישראל יכולה ללמוד הן מכשלים של שיטות אחרות והן מהרפורמות הכושלות שלה עצמה. היא זקוקה לשני שינויים - מעבר לרשימות פתוחות ולהסכמי עודפים רב-מפלגתיים

לאחר שני עשורים של עליות שכר מתמידות ללא תמורה נראית לעין, הגיע הזמן שהחברה הישראלית מצדה תפנה כמה דרישות לארגוני המורים, הקשורות להגמשת מערכת ההעסקה והשכר

בעשור האחרון מערכת החינוך הישראלית הייתה אחת מהמערכות הכי "עסוקות" במדינות המפותחות. חתימות הסכמי השכר מול ארגוני המורים היו חלק מרפורמות רחבות-היקף שהגדילו את השכר של מורי ישראל בקצב משמעותי יותר מכמעט כל מדינה ב-OECD. בנוסף, במהלך תקופה זו גדל תקציב החינוך לתלמיד בכ-45%, קצב גידול זה משמעותי גם ביחס למדינות מפותחות אחרות. כמו כן, היחס בין מספר