לתמליל הראיון עם שרת המשפטים>>   ברוכה הבאה, שרת המשפטים איילת שקד. אני מתכבד להזמין אותך,ונשב ונשוחח קצת. אני מתנצלת מראש על קוצר הזמן, נקבעה לי פגישה לא מתוכננת אצל ראש הממשלה, אז רציתי להיות כאן שעה, אני איאלץ להיות עשר דקות, אבל מקווה שפעם אחרת נוכל להשלים, כן. טוב, אז ברוכה הבאה. -תודה. אנחנו מקיימים כאן באמת כנס שעוסק בעריכת דין בשירות הציבורי. יותר דנים בשאלות כיצד ראוי לעשות את זה, יותר בכלים, ובמסגרת הדיון הזה אנחנו בראש ובראשונה מתעניינים, כמובן, בתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, שהוא זה שעומד בראש מערך עריכת הדין בשירות הציבורי. אולי אחת השאלות שעסקנו פה זה האם כל עורכי הדין בשירות הציבורי אמורים להיות תחת אותו מערך או שאמור להיות איזשהו פיזור מסוים, אבל בסופו של דבר, כמובן שסמכויותיו הן אלה שעומדות בלב העניין, ולכן אני רוצה לפתוח איתך את השיחה שלנו. בשנה האחרונה את הובלת את תהליך הבחירה של היועץ המשפטי לממשלה. בעיניי זה בעצם, אפשר לומר,פרויקט מאוד משמעותי שהעסיק אותך בשנה האחרונה, ורציתי לשאול אותך מה הלקחים שלך מההליך, זאת אומרת מה דעתך על שיטת המינוי ומה הלקחים שאת מפיקה מזה? טוב, ראשית, אני באמת חושבת, אם תשאלו אותי מה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בשנה האחרונה בתפקיד, אז זה ללא ספק בחירת היועץ המשפטי לממשלה. זה תפקיד שהוא, אין לו אח ורע, אני חושבת, במערכת הציבורית מבחינת ההשפעה שלו, ומאוד חשוב שייבחר האדם המתאים. הייתה ועדת איתור, כפי שאתם יודעים. ועדת האיתור, למרות שאני ביקשתי שלושה, הביאה מועמד אחד, רק סביבו נתכנסו. אני חושבת שבאמת הוא היה המועמד המתאים ביותר, עם הניסיון הרב ביותר, עם תפיסת עולם שהיועץ המשפטי… תפיסת עולם, דרך אגב, הכי בסיסית, שהיועץ המשפטי צריך ליישם את מדיניות הממשלה בהתאם לחוק. זו תפיסה נכונה, ומכיוון שבאמת הוועדה בחרה את האדם עם הכי הרבה ניסיון, גם ניסיון כסנגור, גם כתובע, גם כשופט, גם ניסיון בשירות הציבורי, אז הוא גם עבר פה אחד בממשלה, וגם כשהוגש נגדו בג”צ, בג”צ גם פה אחד אמר שהמינוי היה נכון וראוי. יחד עם זאת אני חושבת שכל ההליך המסורבל הזה והמורכב הזה של ועדת האיתור הוא הליך מיותר. אני הגשתי כבר החלטת ממשלה לראש הממשלה שמבטלת את ועדת האיתור הזאת ומחזירה את המצב, קצת כמו שהוא היה קודם, אבל גם יותר מורכב, כי בכל זאת אנחנו כבר בשנות ה-2000 ולא בשנות ה-80, וכמו שבוחרים היום רמטכ”ל ומפכ”ל, אני חושבת שגם יועץ משפטי יכול להיבחר באותה שיטה,שבעצם שר המשפטים מביא לוועדת טירקל  מינוי שהוא חושב שהוא נכון ואז המינוי הזה עובר כמובן אישור ממשלה בלי כל הסרבול הזה של ועדת האיתור. אני חושבת שדווקא לאחרונה הוכח מהמינוי של נציב הביקורת על הפרקליטות, שהיה מינוי של… היה הליך של ועדת איתור, שזה היה הליך על פי הדין הקיים לפני שחוקקנו את החוק,ודווקא ההליך הזה יותר הסתבך והתברבר, ואחרי שהעברנו את חוק הנציבות, ואני התעקשתי מאוד שלא תהיה ועדת איתור, שהמינוי יהיה של שר המשפטים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת שר הבט”פ, ככה ש… בהתייעצות עם הנשיאה, ככה שבעצם אנחנו זה סוג של ועדת איתור, ארבעתנו. חשבתי שזה יותר נכון, אני חושבת שזה גם הוכיח את עצמו. מונה שופט שייכנס בינואר, הוא שופט מאוד מוערך, דוד רוזן. דרך אגב, אני השקעתי המון זמן כדי לשכנע אותו לקחת את התפקיד, וגם היועץ עזר לי בעניין הזה. אני חושבת שאנחנו תפקדנו כוועדת איתור לא פחות טובה מנציג לשכת עורכי הדין, נציג האקדמיה, נציג כזה, נציג אחר. אני חושבת שגם צריך כן לתת לנבחרי הציבור, בטח בתפקידים מאוד משמעותיים,את היכולת להשפיע ולמנות את מי שהם חושבים לנכון, ולא להתכסות בככה כסות של ועדת איתור ולעשות את כל הבחישות דרך הוועדה. אני חושבת שעדיף שזה יהיה גלוי על השולחן, ושוב, שיש מנגנונים כמו ועדת טירקל. להמשך הראיון>>