בקשת ידיד בית משפט בעניין שוברים שתיקה (פירוט התשובות לעתירה)
מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת הגישה בקשה להצטרף כידיד בית המשפט לדיון בעניין הענקת חיסיון עיתונאי לארגון שוברים שתיקה.
ארגון שוברים שתיקה פרסם עדויות של לוחם במבצע צוק איתן, ובהן הוא מתוודה על עבירות על דיני המלחמה שעשה לכאורה במהלך מבצע צוק איתן. בעקבות הפרסום, נפתחה במצ”ח חקירה והחשוד אותר. חוקרי מצ”ח פנו לבית המשפט בבקשה להורות ל”שוברים שתיקה” להעביר לידיהם את עדותו במלואה, כדי לעמת אותה עם גרסתו ולקבל את התמונה העובדתית המלאה. “שוברים שתיקה” ביקשו לפטור אותם מהגשת החומר, ולהטיל עליו חיסיון. הארגון טוען כי פעילותו היא אינטרס ציבורי חשוב ביותר, הגובר על ערך גילוי האמת בחקירת מקרה ספציפי, וכי אם יאלץ למסור את החומר למצ”ח יפגע הדבר בפעילותו. “שוברים שתיקה” גם טוענים כי בקשת מצ”ח היא חלק ממסע מתוזמן נגד הארגון, של ה”המון המשולהב” בניצוח ראשי המדינה.
בבקשתנו הצגנו לפני בית המשפט ניתוח יסודי של הסוגיה. לטענתנו, אין לקבל את טענתו של ארגון “שוברים שתיקה” כי הוא זכאי ליהנות מחיסיון מקורות עיתונאיים, משום שהוא אינו עיתון: כמו ארגוני מגזר שלישי רבים הוא ארגון פוליטי המבקש להגשים מטרה מוצהרת, ולשם כך נוקט גם באמצעים סמי-עיתונאיים. משמעותה של הרחבת החיסיון גם על גופים כאלה היא מחיקה מוחלטת של תפקיד העיתונות ותפקידה בחברה דמוקרטית. איננו סבורים כי עיתונות היא נטולת אג’נדה, ואנו מוכנים לקבל כי בעידן שלנו גם בלוגר יכול להיחשב “עיתונאי” ולהנות במקרים המתאימים מחיסיון מקורות. אבל מכאן ועד הכרה בכל סוכן רעיונות כ’עיתונאי’ שזכאי לחיסיון על מקורותיו הדרך ארוכה.
למעשה, לטענתנו, הארגון מבקש לברוא עבורו חיסיון חדש, חיסיון מוחלט (בניגוד לחיסיון העיתונאי שבית משפט יכול להסיר כדי לסייע בחקירת עבירות חמורות), משום שבעיני עצמו הפעילות שלו מאד מאד חשובה. אלא שלא ניתן להבחין בין פעילותו ה”חשובה” של ארגון זה לכל פעילות אחרת של ארגון העוסק בקידום אג’נדה בשדה הציבורי, כגון פורום קהלת, האגודה לזכויות האזרח, ארגון להב”ה, או התנועה לאיכות השלטון, כל עוד הם פועלים במסגרת החוק. גם הניסיון לקבל מעמד מיוחד בתור “ארגון זכויות אדם” לא יכול להועיל, שהרי זו כסות שהרבה מבקשים להתכסות בה כדי לקשט את פעילותם הפוליטית. הניסיון לגרור את בית המשפט להכיר ב”חשיבותו” של ארגון אחד הוא ניסיון בעייתי.
נוסף לכל זאת, ארגון “שוברים שתיקה” מעיד על עצמו כי הוא שולל חקירה ומיצוי דין עם מי שפשע במסגרת החוק הישראלי. הארגון מבקש לגרור את מפקדי צה”ל ומנהיגי ישראל לערכאות פליליות בין-לאומיות. כידוע, ישראל עושה כל מאמץ לשפר את מערכת החקירה והאכיפה לגבי פעילות מבצעית, והיא נאבקת בזירה הבין-לאומית לשכנע שמערכת המשפט שלה מטפלת כראוי במקרים של חשדות לעבירות על דיני הלחימה. הצהרותיו של ארגון שוברים שתיקה הן יריקה בפרצופה של מערכת החוק ואכיפת הדין הישראלית. בית משפט ישראלי אינו יכול לשתף פעולה עם הפניית עורף אידיאולוגית ומוצהרת למערכת החוק הישראלית, ובוודאי שלא להעניק לארגון פריוויליגיה ייחודית עבור פעילות זו.
