פרסומים
בחינות בגרות באזרחות – כשלים וחלופה
נייר מדיניות זה ממוקד ברכיב אחד של המקצוע – בחינות הבגרות. בנייר יתוארו הכשלים בבחינות הבגרות המתקיימות כיום, תוצע חלופה ויוסבר כיצד היא מתגברת על הכשלים, ותוצג תוכנית עבודה ליישומה.
מקצוע האזרחות במדינת ישראל עומד במרכזו של דיון פוליטי, אקדמי, תקשורתי וציבורי הולך וגובר
נייר מדיניות זה ממוקד ברכיב אחד של המקצוע – בחינות הבגרות. בנייר יתוארו הכשלים בבחינות הבגרות המתקיימות כיום, תוצע חלופה ויוסבר כיצד היא מתגברת על הכשלים, ותוצג תוכנית עבודה ליישומה.
מקצוע האזרחות נלמד באופן דיסציפלינרי מוקפד עד סוף המאה העשרים. נושא-החובה היה המשטר והפוליטיקה במדינת ישראל, וכלל מחצית מהחומר, ולצידו נלמדו נושאי-בחירה רבים, שמהם נותרו בשנות התשעים שני נושאים: ערביי ישראל ודת ומדינה.
בשנות התשעים הוקמה ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר. הוועדה ביקשה לחזק "זהות אזרחית כזהות משותפת לכל הישראלים", לעומת "זהויות קבוצתיות אחרות", ביניהן הזהות הלאומית. אף שלימוד המשטר והפוליטיקה נותר להלכה נושא-החובה, למעשה נהפך הלימוד לממוקד ב"עקרונות" וב"ערכים" מופשטים.
הלגיטימיות של מדינת הלאום היהודית הוטלה בספק. בשנת 2011 שונתה תוכנית הלימודים במגמה לחזק את לימוד המשטר והחברה ולהציג את ישראל כמשקפת את המודל הדמוקרטי בעולם המפותח, ואושרו שלושה ספרי לימוד חדשים.
חומר הלימוד כולל שלושה חלקים עיקריים:
- מדינה יהודית
- משטר דמוקרטי
- והמשטר והפוליטיקה במדינת ישראל
הרבדים של השאלות בבחינות הבגרות באזרחות והכשלים בכל אחד מהם
בנייר מפורטים הרבדים השונים של השאלות בבחינות הבגרות באזרחות, תוך הצבעה על הכשלים בכל אחד מהם.
שאלות הידע
הרובד היסודי הוא שאלות הידע, אשר אינן מקיפות את החומר, ובעיקר מזניחות את נושא-החובה העיקרי – המשטר בישראל. לרוב ניתן לקבל בבחינה מבלי ללמוד את הנושא. רוב שאלות האינטגרציה בין רכיבים שונים בחומר הלימוד משקפות הבנה עמומה ושגויה של מושגי-היסוד.
שאלות היישום
שאלות היישום, אשר דורשות מהתלמיד הכללה מהמושגים המופשטים בעיקר, בנויות על הבנה מעורפלת ואף שגויה שלהם, ומשבשות את הבנת נקרא. טשטוש החשיבה חריף עד כדי כך שגם במושגים קונקרטיים, כחוקים מסוימים, נופלות שגיאות.
שאלות העמדה
שאלות העמדה דורשות מהתלמיד לקבוע דעה בסוגיה המובאת לפניו, בהתבססו על ה"עקרונות" שאותם למד. השאלות ניתנות בלא תשתית מינימלית של ידע שיאפשר קביעת עמדה מושכלת, ובכך מחנכות את תלמידי ישראל לדקלם ססמות ריקות ולהגיע על-פיהן למסקנות חסרות בסיס.
