הקדמה
בשנים האחרונות עומדת במוקד השיח הכלכלי בישראל סוגיית פריון העבודה. העלאת רמת הפריון מהווה מפתח לשיפור עתידי ברמת החיים במדינה. ואולם, העלאה זו נעשית עם הזמן מאתגרת יותר ויותר בהתחשב במבנה הכלכלה הישראלית ובשינויים הדמוגרפיים שעוברים על החברה.רוב הענפים במשק אינם מאופיינים ברמת התחכום והחדשנות המאפיינת
את ענפי ההיי-טק ואינם מביאים לידי מיצוי את הידע שנצבר בענפים אלו, אשר בהם מצויה ישראל בחזית העולמית. ענפי ההיי-טק חשופים לתחרות בינלאומית ונהנים מגמישות תעסוקתית גבוהה יחסית, בניגוד לענפים אחרים במשק המתאפיינים בהסכמים קיבוציים, קשיחות העסקה וחסמים שונים לתחרות בינלאומית. בנוסף לכך משקלם באוכלוסייה של ציבורים המאופיינים ברמת פריון עבודה נמוכה – בעיקר ערבים וחרדים – הולך וגדל. בעשור החולף נהנה המשק הישראלי מן המאמצים הרבים שהושקעו בהגדלת שיעורי התעסוקה של אוכלוסיות אלו. כיום ובשנים האחרונות מעוצבים המהלכים להגדלת פריון העבודה – בכלל המשק ובפרט בקרב האוכלוסיות שהצטרפו לשוק העבודה ברמות ההכנסה הנמוכות. מהלכים אלו הם לכאורה מורכבים ומאתגרים יותר בהשוואה לאלו שנעשו בתחום התעסוקה, שכן הם נוגעים למגוון רחב יותר של מאפיינים וגורמים.
הרמה הנמוכה של פריון העבודה אינה נחלתם של החרדים והערבים בלבד; והיא ניכרת במשק בכללותו ובענפים השונים. האמצעים להעלאת רמת הפריון במשק משתייכים לשני סוגים עיקריים: שינויים במאפייני העובדים, ושינויים במאפייני המשק. שינויים במאפייני העובדים עניינם בראש ובראשונה הגדלת ההון האנושי באמצעות חינוך, הכשרה וצבירת
ניסיון בשלבים השונים של חיי הפרט. שינויים במאפייני המשק, למשל בתחומי התשתית והרגולציה, מטרתם לאפשר לפרטים להביא לידי ביטוי ביתר קלות את ההון האנושי שברשותם בסביבה תחרותית ומתוחכמת: לפתח חברות ומיזמים, להעסיק ולהיות מועסקים במשרות איכותיות שבגינן ניתן שכר אטרקטיבי; וליצור ולאפשר את מכירתם של מוצרים
ושירותים איכותיים במחירים תחרותיים.
בספר התרשימים השלישי מבית פורום קהלת לכלכלה ניתן ביטוי לשני כיוונים אלו: מאפייני העובדים ומאפייני המשק. שלושת הפרקים הראשונים משקפים את המצב בשלושה שלבים שונים שבהם נוצר, מתעצב ובא לידי ביטוי ההון האנושי. הפרק הראשון עוסק בתשומות ותוצאות של בתי הספר בישראל. שני החתכים שבמוקד הם ההישגים של תלמידי ישראל בבחינות הבינלאומיות מזה, והשכר והמאפיינים השונים של המורים בישראל מזה. הפרק השני עוסק ברכישת השכלה
והכשרה במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה. בפרק זה נדונה התופעה של “השכלת יתר”, כלומר המצב שבו פרטים רבים משקיעים זמן ומאמץ בהכשרה במסגרת המוסדות האקדמיים לכאורה שלא לצורך; ובאופן שאינו מגדיל את ההון האנושי שברשותם ולכן גם לא את רמת פריון העבודה והזדמנויות התעסוקה שלהם. הפרק השלישי, החותם מקבץ זה, עוסק בהשפעה של רמת המיומנות של הפרטים, בשילוב המגמות הדמוגרפיות, על רמת החיים במדינה. נתוני סקר מיומנויות הבוגרים בו השתתפה ישראל מאפשרים לסמן את התחומים והאוכלוסיות ששינוי רמת המיומנות שלהן עשוי לתרום רבות להגדלת פריון העבודה; ולכן גם את ההידרדרות הפוטנציאלית שתיגרם בפריון, בהכנסה וברמת החיים אם לא ייצלחו מהלכים אלו – בהתחשב בשינויים הדמוגרפיים הצפויים.
בצורה דומה, הפרק השישי בספר מספק מבט על מצב הרגולציה הישראלית בהשוואה בינלאומית. ביקורת על רמת הרגולציה בישראל והשפעתה השלילית על הדינמיות של הכלכלה רווחת כיום בשיח הציבורי. נתוני דוח ה־ OECD בנושא הרגולציה בשוקי המוצרים מראים שהמצב הרגולטורי בישראל אכן גרוע מאוד: ישראל ממוקמת בתחתית קבוצת המדינות המפותחות כמעט בכל אחד מהמדדים ומדדי המשנה הנסקרים בדוח.
גם השנה ניתן מקום מרכזי בספר לממד המרחבי של המציאות הכלכלית-חברתית. הפרק הרביעי עוסק בעיור בישראל ודן במגמות המסתמנות בתחום זה. מבחינת קצב גידול האוכלוסייה ישראל חריגה מאוד בנוף המדינות המפותחות, ולפיכך גם קצב ההצטופפות שלה גבוה מאוד. מאפיינים אלו מציבים אתגר מיוחד לגבי הפיתוח העירוני של ישראל. עוד בהקשר המרחבי, הפרק החמישי מוקדש לבחינת מצבה של העיר ירושלים, 50 שנים לאחר מלחמת ששת הימים. בפרק זה נבחנות שתי תמות מרכזיות, שהן במידת-מה מנוגדות: מחד, מגמות כלכליות-חברתיות שהשפיעו בעשור האחרון על ירושלים ועשויות להשפיע בעשורים הקרובים על כלל מדינת ישראל; ומאידך, היחס בין התהליכים שחלו בעיר עצמה לבין התהליכים המקבילים שחלו ברמת המטרופולין של ירושלים, שברובם מנוגדים בטיבם לתהליכים הראשונים.
הפרק השביעי והאחרון מציג סקירה של היבטים שונים של רמת-החיים בישראל, כולל הכנסות, שכר, ואי-שוויון.
גם השנה נשמח להערות והארות מקהל הקוראים – באמצעות הדוא”ל [email protected] . באמצעות כתובת זו ניתן גם להזמין עותקים קשיחים של ספר התרשימים ושל פרסומים אחרים של פורום קהלת לכלכלה שיצאו לאור לאחרונה.
