להורדה של נייר המדיניות המלא – אונר”א: סיוע לפליטים או סיוע לטרור? מסמך זה יתמקד במעורבותה של אונר”א בהסתה ובהפעלת טרור פלסטיני נגד מדינת-ישראל, וכן בצעדים המדיניים והמשפטיים שיש לשקול להפעיל נגדה. נייר המדיניות בנוי משלושה חלקים:

1. אונר”א: בחטא נולדה ובחטא גדלה
2. מעורבותה של אונר”א בהסתה ובסיוע לפעילות טרור נגד ישראל
3. המלצות מדיניוּת וטיעונים משפטיים

אונר”א: בחטא נולדה ובחטא גדלה

במהלך 66 השנים שחלפו למן הקמתה, נהפכה אונר”א לסוכנות ענקית המשלבת שירותי סעד וחינוך אשר מקבעים הלכה למעשה את זהות הפּליטוּת ואת ההתעקשות על “זכות השיבה”, מעמיקים את תלותם של הפליטים בשירותי אונר”א, ומקדמים נרטיב פוליטי המנציח את הסכסוך הערבי–ישראלי. תקציב אונר”א בשנת 2013 עמד על 1.18 מיליארד דולר, ורובו הוקצה למערכת החינוך שהסוכנות מפעילה. 92% מן התקציב הגיעו מתרומות של ממשלות ברחבי העולם:

• 294 מיליון דולר מארצות-הברית
• 216 מיליון דולר מהנציבות האירופית
• 151 מיליון דולר מסעודיה
• וסכומים נמוכים יותר ממדינות נוספות

מעורבותה של אונר”א בהסתה ובסיוע לפעילות טרור נגד ישראל

מזכ”ל אונר”א לשעבר פיטר הנסן:

“אני בטוח שיש חברי חמאס בין העובדים מקבלי המשכורת של אונר”א, ואיני רואה בזה פשע מכיוון שהחמאס הוא ארגון פוליטי, לא כל חבר בארגון הוא לוחם בהכרח. איננו עורכים סינון פוליטי ומונעים קבלת עובדים בעלי דעות  כאלה או אחרות”.

מחקר שניתח 150 ספרי לימוד שמהם לומדים ילדים במחנות הפליטים מצא שם דמוניזציה של ישראל, מפות שבהן היא אינה קיימת וקריאה למאבק אלים נגדה. חמושי החמאס השתמשו במתקני אונר”א כמקומות אחסון לטילים, ואף ירו מתוכם טילים על ערים ישראליות. בכך הם ביצעו שני פשעי-מלחמה: האחד, ירי חסר הבחנה על אזרחים ישראלים; והאחר, סיכון אזרחים עזתים. כאשר החמאס, שהוא ארגון טרור, עושה שימוש במתקני אונר”א כדי לבצע פשעי – מלחמה ולירות על אוכלוסייה אזרחית בישראל, הדבר פוגע באופן אנוש בתדמיתו הניטרלית של ארגון האומות המאוחדות ובהכרח ביכולתו לבצע את משימותיו.

המלצות מדיניוּת וטיעונים משפטיים

ראוי לדרוש ממזכ”ל האו”ם שיפעיל את סמכותו ויביא לידי הסרת החסינות המוענקת לסוכנות אונר”א מתוקף סעיף 2 לאמנה בעניין זכויות-היתר והחסינויות של האו”ם מ- 1946 , כדי שיהיה אפשר להגיש נגדה תביעות פליליות או תביעות נזיקין, וכן להסב תשומת-לב בין-לאומית לפעולותיה השליליות. ניתן להגיש בקשה רשמית למזכ”ל האו”ם שיסיר מאונר”א את החסינות במקרה זה, ובמקביל לטעון לפני הגורמים הרלוונטיים בארצות-הברית – הבית הלבן, מזכיר המדינה והקונגרס – כי על מחלקת המדינה האמריקאית להימנע מהענקת הגנה לאונר”א מתביעות אזרחיות שיוגשו נגדה בעניין זה בבית-משפט אמריקאי. אמנת האו”ם אכן מעניקה לפקידי האו”ם ולעובדיו חסינות מתביעות פליליות או אזרחיות, אולם חסינות זו אינה מוחלטת,ובתנאים מסוימים מזכ”ל האו”ם רשאי ואף חייב להסירה. הזכויות והחסינות ניתנות אך ורק לצורך מילוי תפקידו של הארגון (במקרה זה מילוי משימתה של אונר”א, כפי שהוגדרה במנדט שלה), ולא מעבר לכך. אחסון כלי-נשק במחסן של אונר”א כבר גונה על-ידי מזכ”ל האום באן קי-מון. למען האינטרסים ארוכי- הטווח של האו”ם (שמירה על ניטרליות ואמינות), מזכ”ל האו”ם צריך לכל-הפחות לא להפריע להליכים משפטיים, על-ידי כך שיסיר את חסינותם של עובדי אונר”א כצעד ראשון לקראת פיצוי. כאשר אונר”א מסייעת לחמאס או לארגונים אחרים, בין במעשה ובין במחדל, היא מפֵרה את העקרונות ואת הרוח העומדים בבסיס החוק הבין-לאומי המתייחס למאבק בטרור, כפי שמומחש, בין היתר, בסדרה ארוכה של החלטות מועצת הביטחון של האו”ם ובפעולות נלוות שאומצו על-ידיו, במיוחד לאחר התקפת הטרור של ה 11- בספטמבר 2001. פעולותיה של אונר”א ברצועת עזה בסבבי הלחימה בין ישראל לארגונים הפלסטיניים למן שנת 2008 מנוגדות לחלוטין למגמת ההחלה של כללי אחריות על התנהלותם של ארגונים בין-לאומיים. מדינות המעוניינות להגן על האו”ם ועל הסדר העולמי הליברלי חייבות אם כן לנקוט יחס מחמיר כלפי סוכנות של האו”ם שנראה כי פרקה כל עול. אם האו”ם והגופים הכפופים לו ידעו כי ניתן לתבוע אותם בדין אזרחי (ובמקרים מסוימים אף פלילי), סביר להניח שהם יקפידו יותר על פעילות במסגרת החוק. להורדה של נייר המדיניות המלא – אונר”א: סיוע לפליטים או סיוע לטרור?